‫איך להצליח בעסקים‬ ‫בארצות הברית‬

‫אהרן וולק‬ ‫‪1‬‬

‫הקדמה‬ ‫כולנו רואים סרטים של הוליווד‪ ,‬אוכלים מקדונלדס‪ ,‬עולם האינטרנט הוא אמריקאי‪.‬‬

‫לכבוש את ארה”ב כישראלי‬ ‫איך להצליח בעסקים בארצות הברית?‬

‫השפה‪ ,‬התרבות‪ ,‬התקשורת‪ ,‬הכל אמריקאי‪ .‬כולנו אמריקאים‪.‬‬ ‫אז זהו שלא‪.‬‬ ‫אנחנו רחוקים מאוד מהאמריקאים‪ .‬לא רק גאוגרפית אלא גם מנטלית‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫העובדה שרבים כל כך מאיתנו שחושבים שהם ואמריקאים זה ‪ ,same same‬היא‬ ‫המכשלה‪ .‬הבעיה הראשונה והעיקרית של ישראלים בארה”ב היא שהם חושבים שהם‬

‫אהרן וולק‬

‫מכירים את האמריקאים‪.‬‬

‫אפשר לדמות את‬ ‫האמריקאים לעיר‬ ‫סואנת‪ ,‬לא למשפחה‬ ‫גרעינית‪ .‬המוני‬ ‫בני אדם שצריכים‬ ‫להסתדר יחד‪.‬‬ ‫האמריקאים צריכים‬ ‫פשטות במסרים‬ ‫ומסרים קצרים‪.‬‬ ‫התרבות האמריקאית‬ ‫היא שחור ולבן‪ ,‬יש‬ ‫מותר ויש אסור ואין‬ ‫משהו באמצע‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫בניגוד למה שחושבים‪ ,‬האמריקאים דתיים ברובם‪ .‬ובעיקר נוצרים פרוטסטנטים‪.‬‬ ‫מדובר בכמות עצומה של מעל ‪ 140‬מיליון אזרחים המהווים מעל ‪ 40%‬מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫ההיסטוריה האמריקאית שזורה בהיסטוריה של הפרוטסטנטים שמהווים את השכבה‬ ‫הסוציו אקונומית הגבוהה של ארה”ב‪ .‬סקרים שנערכו ברחבי העולם שהעם האמריקני‬ ‫הוא עם דתי בצורה יוצאת דופן לעומת שאר מדינות העולם המערבי‪ .‬ממחקר משנת ‪2006‬‬ ‫עולה כי ‪ 94%‬מהאמריקנים מאמינים באלוהים‪ .‬לעומת ‪ 60%‬מהבריטים‪ 56% ,‬מהצרפתים‬ ‫ו‪ 50%-‬מהגרמנים‪ .‬רוב האמריקנים מזהים את קיומם של‪ ‬עקרונות המוסר‪ ‬הבסיסיים עם‬ ‫קיומו של האל ולא עם רוח האדם‪.‬‬ ‫האמריקאים מגלים שמרנות הרבה יותר גדולה מאשר מדינות מערביות אחרות בכל‬ ‫הנוגע לנישואים חד‪-‬מיניים‪  ,‬הפלות ועוד‪ .‬הדרוויניזם ותורת האבולוציה ‪ ‬נמצאים‬ ‫בארצות הברית עדיין בשיח הציבורי בשעה שבמדינות מערביות רבות הדיון עליהם‬

‫ממשל‬ ‫הצהרת העצמאות‬ ‫הכרזת העצמאות של שלוש עשרה המושבות בצפון אמריקה התרחשה בקונגרס‬ ‫האמריקאי ב‪ 2 -‬ליולי ‪ ,1776‬והועלתה על כתב במסמך שאימץ הקונגרס ב‪ 4 -‬ליולי בשנת‬ ‫‪ .1776‬הכרזת העצמאות ברובה מסבירה את הסיבות להתנתקות מבריטניה‪ ,‬נקבע בה כי‬ ‫היא ‘נפרדת’ או ‘מתנתקת’ ממדינת האם שלה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬והיא מכריזה על עצמה כעל‬ ‫מדינה חדשה ועצמאית‪.‬‬

‫הסתיים‪.‬‬ ‫עם שקיימת הפרדה מוחלטת של דת ומדינה‪ ,‬התמיכה הציבורית במדיניות החוץ של‬ ‫הממשל האמריקני כרוכה ברגשות דתיים ואמונות‪ .‬הרטוריקה האמריקנית מאופיינת‬ ‫בשימוש תכוף במושגים דתיים ובהתייחסות לאל כחלק מהמאפיין החברתי המכונה‪ ‬דת‬ ‫אזרחית‪.‬‬ ‫בספר זה לא נשנה את האמריקאים ולא את הדרך האמריקאית‪ ,‬אבל נכין אותך‬ ‫הישראלי לקראת מה שמצפה לך‪ .‬נעמיק את ההיכרות עם שיטת הממשל האמריקנית‪,‬‬ ‫שיטת המשפט‪ ,‬הערכים האמריקניים‪ ,‬יחסם לדת ומוסר העבודה האמריקאי‪ ,‬על מנת‬ ‫שתוכל‪/‬תוכלי להשתלב בהם ביתר קלות‪ .‬בהצלחה בעסקיך בארה”ב‪.‬‬

‫הכרזת‬

‫העצמאות‬

‫האמריקאית היא גם הצהרה‬ ‫על ‘זכויות הפרט’‪ .‬שוויון‪,‬‬ ‫כבוד ודעה חופשית‪ .‬הצהרת‬ ‫העצמאות דוגלת ברעיונות‬ ‫ההשכלה‪,‬‬

‫בשוויון‬

‫וחירות‬

‫לכל‪ .‬כתנאי לחיים טובים‬ ‫יותר‪ ,‬אסתטיים ומוסריים‪.‬‬ ‫שוויון וחירות במובן החברתי‪.‬‬ ‫בזכויות‪ ,‬ברמה הכלכלית‪ ,‬בהזדמנויות‪ ,‬בחתירה אחר אושר (אולי עושר) ועוד‪.‬‬ ‫רעיונות אלו משקפות את הגותו של הפילוסוף ג’ון לוק שטען כי כל בני האדם נבראו‬ ‫שווים‪ ,‬עם זכות טבעית לחיים‪ ,‬לחופש ולאושר ואין גוף שיכול או מוסמך לערער על‬ ‫כך‪ .‬הממשלה שואבת את כוחה מהריבון‪ ,‬הלא הם האזרחים‪ ,‬ותפקידה להגן על הזכויות‬ ‫הטבעיות של האזרחים‪ .‬ממשלות שלא מבצעות את תפקידן כראוי הרי שראוי שיוחלפו‪.‬‬ ‫האמריקאים חיים את חייהם בבטחה בצדקת דרכם‪ .‬הם מסתמכים על השורשים‬ ‫העמוקים של מגילת העצמאות ושל החוקה האמריקאית‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫שיטת הממשל האמריקאית‬ ‫נדמה שאין שוני גדול יותר מאשר שיטת הממשל בישראל ובין זו בארה”ב‪ .‬אומנם‬ ‫שתיהן דמוקרטיות‪ ,‬אבל כאן נגמר המכנה המשותף‪.‬‬ ‫ארצות הברית היא דמוקרטיה נשיאותית פדרלית המתנהלת על פי חוקה שהתקבלה‬ ‫בשנת ‪ .1788‬השיטה האמריקאית היא פדראלית ובישראל קונטיננטלית (היינו משפט‬ ‫אזרחי או משפט רומי)‪ .‬בארה”ב יש שיטת ממשל נשיאותית ובישראל פרלמנטרית‪.‬‬ ‫לארה”ב חוקה נוקשה ובישראל כלל אין חוקה‪ .‬מגילת הזכויות של הפרט הינה חלק בלתי‬ ‫נפרד מהחוקה‪ .‬ובישראל כאמור אין כלל חוקה‪ .‬בעוד שארה”ב חוגגת מעל מאתיים שנה‪,‬‬ ‫שנות עצמאות ישראל הצעירה רחוקות מכך‪.‬‬

‫האבות המייסדים של ארצות הברית שכוננו את חוקתה הושפעו מאוד מרעיון הפרדת‬ ‫מונטסקיה‪ ,‬ולכן קבעו בחוקה את ייסודן של שלוש רשויות שונות‪ ,‬והן‪ :‬הרשות‬ ‫ֶ‬ ‫הרשויות של‬ ‫המחוקקת שהוא ‪ ‬הקונגרס של ארצות הברית‪ ,‬המורכב מהסנאט‪ ‬ומבית הנבחרים‪ .‬הרשות‬ ‫המבצעת‪ ,‬הנשיא‪ ,‬מזכיריו (המקבילים לשרים)‪ ,‬והמערכת הסובבת אותו‪ .‬הרשות השופטת‪,‬‬ ‫מערכת בתי המשפט‪ ,‬לרבות בית המשפט העליון הפדרלי (שעוסק בענייני חוקה)‪.‬‬ ‫הרשויות השונות חופפות ומשיקות אלו לאלו‪ ,‬ולעיתים נוצרים מצבים של‪ ‬התנגשות‬ ‫סמכויות‪ ,‬עירוב תחומים בין הרשויות השונות‪ ,‬כאשר כל רשות בודקת‪ ,‬מאזנת ומפקחת על‬ ‫הרשויות האחרות‪.‬‬ ‫איזונים ובלמים מהווים עיקרון יסודי בדמוקרטיה‪ ,‬בכך שכל רשות יכולה להגביל‬ ‫או לפקח על הרשויות האחרות‪ ,‬וכך נוצר איזון בין שלוש הרשויות הנפרדות במדינה‪.‬‬ ‫גישת‪ ‬האבות המייסדים‪ ‬האמריקאים הייתה כי “אין די בתיחום הגבולות של כל אחת‬ ‫(מהרשויות) על גבי הנייר בלבד”‪ ,‬ולכן “יש לספק לכל אחת מהן נשק חוקתי להגן על‬ ‫עצמה”‪ ,‬כפי שביטא זאת‪ ‬אלכסנדר המילטון‪:‬‬ ‫“מה שעולה מן העקרונות הברורים והמוחלטים האלה הוא שאומנם יש להעניק לראש‬ ‫הממשל זכות וטו‪ ...‬על מעשי ענפיה של הרשות המחוקקת‪ .‬בלא זו או זו לא יוכל הראשון‬ ‫בשום פנים להתגונן מפני מעשי הביזה של זו האחרונה… ִלמדּונּו כללי החשיבה הנכונה‬ ‫וההגינות העיונית שאסור להפקיד את האחת לחסדה של זולתה‪ ,‬אלא מן הדין הוא להקנות‬ ‫לה יכולת חוקתית וממשית של הגנה עצמית “‪]1[.‬‬ ‫הקונגרס הוא בעל הסמכות היחידה לחוקק חוקים‪ ,‬אולם לנשיא שמורה הזכות להטיל‬ ‫וטו על הצעות חוק‪ ,‬ולא לקבל אותן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקונגרס יכול לבטל את הוטו על הצעת‬ ‫החוק‪ ,‬אם יש רוב של שני שלישים התומך בהצעה בכל בית‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫רק הקונגרס יכול להכריז מלחמה על מדינה אחרת‪ ,‬אולם רק הנשיא‪ ,‬ששולט על הצבא‬ ‫ועל שאר כוחות הביטחון‪ ,‬יכול לנהל את המלחמה‪.‬‬

‫עמד על כך בית המשפט העליון בבג”צ משנת ‪ 81‬כשקבע כי‪:‬‬

‫בית המשפט העליון של ארצות הברית יכול לקבוע שחוק שחוקק הקונגרס עומד‬

‫“הפרדה אין משמעותה שכל רשות היא לעצמה‪ ,‬בלא כל התחשבות ברשות האחרת‪...‬‬

‫בסתירה לחוקת ארצות הברית ולכן איננו‪ ‬חוקתי ויש לבטלו‪ .‬בתגובה‪ ,‬הקונגרס יכול‬

‫הפרדת רשויות משמעותה איזון ובקשה הדדיים בין הרשויות השונות‪ .‬לא חומות בין‬

‫לערוך שינויים בחוקה‪ ,‬והוא בעל הסמכות היחידה לעשות כן‪ ,‬אך שינוי החוקה הוא מעשה‬

‫הרשויות‪ ,‬אלא גשרים מאזנים ומפקחים‪”.‬‬

‫מורכב ומסובך הדורש רוב של שני שלישים בכל בית והסכמה של שלושה רבעים ממדינות‬ ‫ארצות הברית‪.‬‬ ‫השופטים בבית המשפט העליון של ארצות הברית‪ ‬מתמנים על ידי הנשיא לכל חייהם‪.‬‬ ‫סמכות זו היא אחת מהסמכויות החזקות שעומדות לרשות הנשיא‪ ,‬משום שהשופטים הם‬ ‫אלו שמפרשים את החוק בכלל ואת החוקה בפרט וכך קובעים את דמותה של ארצות‬ ‫הברית‪ ,‬ולכן דורש המחוקק את הסכמת הסנאט למינוי השופטים‪ .‬כן הנשיא אוחז בכוח‬ ‫להעניק חנינות ולדחות ביצוע של‪ ‬עונש מוות; כוח זה אינו מוגבל‪.‬‬

‫שיטת הממשל בישראל‬

‫על חשיבות אופן הפרדת הרשויות עמד‪ ‬נשיא בית המשפט העליון‪ ‬מאיר שמגר בפס”ד‬ ‫בג”צ יהודה רסלר‪:‬‬ ‫הפרדת הרשויות נוצרה כדי ליצור איזון בין הרשויות‪ ,‬שכן רק בדרך זו‪ ,‬דהיינו על ידי‬ ‫מניעת ריכוז היתר של הכוח באופן בלעדי בידי רשות אחת‪ ,‬מובטחת הדמוקרטיה ונשמרת‬ ‫חירותם של הפרט ושל הכלל‪ .‬לשון אחר‪ ,‬הביזור השיטתי והקונספטואלי של הסמכויות בין‬ ‫הרשויות‪ ,‬תוך השלטת עקרונות חוקתיים בדבר פיקוח ובקרה הדדיים‪ ,‬וקביעתם למטרה זו‬ ‫של קשרים וגשרים בין הרשויות השונות‪ ,‬הם שיצרו את הבסיס בעל המרכיבים המשולבים‬ ‫החובקים את כל זרועות השלטון‪ .‬כך נוצרת מקבילית הכוחות‪ ,‬המקימה ומייצבת את‬ ‫האיזון‪ ,‬שהוא תנאי לקיום החירות ולקיום תקינות הממשל על כל זרועותיו‪.‬‬

‫ישראל היא דמוקרטיה מערבית הפועלת על פי דגם הפרדת הרשויות‪ .‬הרשויות‬ ‫מקיימות ביניהן קשרי גומלין ואינן עומדות כל אחת בפני עצמה‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו בכל מדינה‬ ‫דמוקרטית אחרת‪ ,‬יש שלוש רשויות‪ :‬רשות מחוקקת (הכנסת‪( ‬שסמכויותיה מוגדרות בחוק‬ ‫יסוד הכנסת‪ .‬רשות מבצעת (הממשלה‪ ( ‬שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד הממשלה‪ .‬רשות‬ ‫שופטת (מערכת בתי המשפט‪( ‬שסמכויותיה מוגדרות בחוק יסוד השפיטה‪.‬‬ ‫עקרון הפרדת הרשויות הינו עיקרון על גם בארה”ב וגם בישראל‪ .‬אולם בעוד שארה”ב‬ ‫החוקה היא נוקשה בהבטחת ההפרדה בין רשויותיה השונות‪ ,‬המשטר במדינת ישראל ‪ ‬הוא‬ ‫משטר‪ ‬דמוקרטי‪-‬פרלמנטרי שמשמעותו שהממשלה צומחת מהפרלמנט וזקוקה לאמונו‬

‫החוקה האמריקאית והתיקון השני‬ ‫חוקת ארצות הברית נכתבה בשנת ‪ 1787‬בפילדלפיה‪ .‬החוקה היא החוק הבסיסי בשיטת‬ ‫הממשל הפדראלית בארצות הברית‪ .‬היא כמובן משפיעה על כל העולם הדמוקרטי‪ ,‬ולו‬ ‫מהסיבה הפשוטה שזוהי החוקה‬ ‫הוותיקה ביותר שנמצאת עדיין‬ ‫בשימוש‪.‬‬

‫על מנת לכהן‪ .‬במשטר כזה מידת הפרדת הרשויות נמוכה יותר משל משטר‪ ‬דמוקרטי‪-‬‬ ‫נשיאותי‪ ‬הברית‪ .‬הכנסת שהינה הגוף המחוקק היא שקובעת את הכללים עבור הרשות‬ ‫המבצעת‪.‬‬

‫לחוקה האמריקאית בוצעו‬ ‫תיקונים מעטים‪ .‬ואם לוקחים‬ ‫בחשבון‬

‫שעשרת‬

‫התיקונים‬

‫הראשונים בוצעו בבת אחת‬ ‫בשנת ‪ ,1791‬הרי שהחוקה כמעט‬ ‫ולא שונתה מאז ועד היום‪ .‬התיקון ה‪ 27 -‬והאחרון בוצע בשנת ‪.1992‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫עשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית מכונים ‘מגילת הזכויות’‪Bill of ,‬‬ ‫‪ .Rights‬היא נכנסה לתוקף ב‪ 15 -‬לדצמבר ‪ ,1791‬והיא הגבילה את סמכויות הממשל‬

‫משפט‬

‫הפדראלי וכן הגנה על זכויות האזרחים‪ ,‬התושבים והמבקרים בארה”ב‪.‬‬

‫שיטת המשפט‬ ‫מגילת הזכויות אף מגינה על חופש הדיבור‪ ,‬חופש הדת‪ ,‬חופש העיתונות‪ ,‬הזכות להחזיק‬ ‫נשק‪ ,‬חופש ההתאספות וחופש המשפט‪ .‬היא אוסרת על ענישה אכזרית ועל הפללה עצמית‬ ‫ועוד‪ .‬היא אוסרת על הממשל הפדראלי לגזול מהאדם חיים‪ ,‬חופש‪ ,‬רכוש ועוד‪.‬‬

‫בעולם קיימות שתי שיטות משפט עיקריות‪ :‬המשפט המקובל והמשפט הקונטיננטלי‪.‬‬ ‫נסביר את ההבדלים ביניהן‪.‬‬ ‫המשפט המקובל‪ .‬בשיטה זו השופט הוא לב ליבה של המערכת המשפטית ותפקידו הוא‬

‫הוראות אלו רלוונטיות גם היום‪ .‬העובדה ש’היא’ (הכרזת העצמאות‪ ,‬החוקה ומגילת‬

‫ליישם את הגיונו ואת היכרותו עם המערכת המשפטית לשם יצירת תקדים‪ .‬התקדים הוא‬

‫העצמאות) חיה ובועטת גם היום‪ ,‬כמעט ללא שינויים‪ ,‬מעניקה לאומה האמריקאית בסיס‬

‫הבסיס למערכת המשפטית ובתי המשפט כפופים אליו‪ .‬חקיקת פרלמנט יכולה לשנות‬

‫איתן ויציב לסגנון חייהם‪.‬‬

‫או להפוך תקדים‪ .‬שיטה זו נהוגה‪ ,‬בשינויים מסוימים‪ ,‬בארצות הברית ובמדינות דוברות‬

‫תומס ג’פרסון מחבר הצהרת העצמאות ביצע את התיקון השני לחוקה האמריקאית‬

‫אנגלית נוספות‪ ,‬כמו גם במדינות שהיו תחת השפעה בריטית חזקה‪ .‬השופט בשיטה זה‬

‫לפיו כל אזרח רשאי לשאת נשק‪ .‬ישראלים יתקשו להבין את הקדושה שבתיקון זה‪ .‬למרות‬

‫הוא פסיבי ועליו להסתפק בראיות אותן מביאים הצדדים כבסיס להכרעתו‪ .‬בשיטה זו נהוג‬

‫הטרגדיות ולמרות הרציחות ולמרות הניסיונות פעם אחר פעם לשנות את רוע הגזירה‪,‬‬

‫גם לכנס חבר מושבעים‪.‬‬

‫הרי שלא מצליחים בכך‪ .‬תומס ג’פרסון עיגן את הזכות הזו במקור גם כדי שהאזרחים יוכלו‬ ‫להתגונן מפני הממשלה במקרה שהממשלה ‘תתהפך’ על אזרחיה ותנסה לפגוע בהם‪.‬‬

‫המשפט הקונטיננטלי‪ .‬סוג משפט זה‬ ‫מייחס לתקדים חשיבות פחותה‪ ,‬והמקור‬ ‫הראשוני‬

‫בו‬

‫נמצאת‬

‫תשובה‬

‫לשאלה‬

‫משפטית נמצאת בקובץ החוקים הקרוי‬ ‫״קוד״‪ .‬קוד זה אמור לספק תשובה למרבית‬ ‫השאלות המשפטיות‪ .‬לשופט במשפט זה‬ ‫חלק במציאת הראיות והוא בעל תפקיד‬ ‫פעיל בהרבה במהלך המשפט‪ .‬זוהי שיטה‬ ‫נפוצה גם במדינות אירופה‪ .‬בגדול מדובר‬ ‫בקודיפיקציה של המשפט‪ .‬או במלים‬ ‫פשוטות‪ ,‬הנטייה לערוך את החוקים בקבצים‬ ‫בהם ניתן למצוא את התשובה לשאלה‬ ‫המשפטית שעולה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫בעשורים האחרונים‪ ,‬ובמיוחד לאור הקשר בין ישראל לארצות הברית‪ ,‬ישנו קשר‬ ‫משפטי הולך ומתהדק בין המשפט הישראלי למשפט האמריקאי‪  .‬ציטוטים מתוך הפסיקה‬ ‫האמריקאית בתוך פסיקות ישראליות הם עניין שבשגרה ולא פעם מבוססת פסיקתו של‬ ‫בית המשפט בישראל על תקדימים ופסיקה מארצות הברית‪.‬‬

‫בישראל עניין זה קל יותר‪ .‬באשר בסמכות הכנסת לשוב ולחוקק חוק אשר בוטל זה מכבר‬ ‫על ידי בית המשפט‪.‬‬ ‫דוגמא אשר יש בה להמחיש את ההבדל בין שיטת המשפט הנהוגה בארה”ב לבין זו הנהוגה‬ ‫בישראל‪ ,‬היא פרשת ‘קול העם’‪ .‬משפט זה התנהל בבג”ץ והוא נסב סביב שאלת גבולות חופש‬ ‫העיתונות כפי שבאה לידי ביטוי בחוקה האמריקאית‪ .‬הזכות לחופש עיתונות נסוג במקרה שבו‬

‫שיטת המשפט בישראל היא שיטת משפט עצמאית‪ ,‬שהיא תערובת של שתי השיטות‪,‬‬ ‫אך עם מספר מאפיינים הייחודיים לה כמו מעמדו המיוחד של המשפט העברי ושיטות‬ ‫משפט דתיות אחרות במיוחד בתחום דיני משפחה‪  .‬מקור השיטה הוא במשפט האנגלי‪,‬‬

‫הפרסום ‘עלול לסכן את הציבור’‪ .‬בית המשפט העליון האמריקאי יכול היה לאמץ את פרשנות‬ ‫החוקה האמריקאית‪ .‬אך במקום זאת בית המשפט דחה את החוקה האמריקאית ואימץ מבחן‬ ‫אחר‪.‬‬

‫אך בשל התפתחויות פסיקתיות וחקיקתיות אשר סטו מן המשפט האנגלי‪ ,‬המקובל נוצר‬

‫בעוד בפרשנות החוקה האמריקאית המבחן הוא של סכנה ברורה ומיידית ‪clear and pres� ,‬‬

‫עירוב עם המשפט הקונטיננטלי‪ .‬כך קרה גם במדינות נוספות כגון לואיזיאנה בארה״ב‪,‬‬

‫‪ ,ent danger‬הרי שהמבחן בישראל הינו ‘וודאות קרובה’‪ .‬במילים אחרות המשפט האמריקאי‬

‫קוויבק בקנדה וסקוטלנד‪.‬‬

‫היה ליבראלי יותר ומאפשר יותר ומגביל פחות את חופש העיתונות מאשר המשפט בישראל‪.‬‬

‫‪ ‬הבסיס העיקרי הוא החקיקה‪ .‬בין אם מתוקף חוק‪ ,‬פקודה או חקיקת משנה (כולל תקנות‪,‬‬

‫בישראל נהוג לומר על השופטים שהם יהודים רחמנים‪ .‬בארה”ב לעומת זאת יש רכיב חשוב‬

‫כללים וצווים)‪ .‬החקיקה על כל מרכיביה מתפרסמת ב״רשומות״‪ .‬בתי המשפט מפרשים את‬

‫שכלל לא נמצא במשפט הישראלי‪ .‬מדובר בעיקרון המכונה ‪ .punitive damages‬פיצויי‬

‫החקיקה‪ .‬לפעמים הפרשנות קיצונית או נוגדת את לשונו המפורשת של החוק‪.‬‬

‫ענישה‪ .‬רכיב זה קשור לעקרון נוסף שגם הוא לא קיים בישראל בדבר חבר מושבעים‪.‬‬

‫לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוק במקרים מסוימים‪ .‬הלכה של בית משפט‬ ‫העליון היא תקדים המחייב ערכאות נמוכות יותר‪ .‬הלכה של בית המשפט המחוזי מנחה‬ ‫את בית משפט השלום‪.‬‬ ‫בשיטה הנהוגה בישראל השופט פוסק על פי העובדות המובאות בפניו על ידי הצדדים‪,‬‬ ‫אך אין חבר מושבעים‪.‬‬ ‫בישראל מתחבטים יותר ויותר בשאלה הנפיצה בדבר ההיתר של בית משפט לבטל‬

‫מה בכל זאת משותף למשפט הישראלי והאמריקאי? ‪ -‬חוק הוא חוק‪ .‬בישראל ובארה”ב‪ .‬בתי‬ ‫משפט תפקידם לפרש את החוק‪ .‬דלתות בתי משפט פתוחים לרווחה גם בארה”ב וגם בישראל‪.‬‬ ‫נר לרגליה של שיטת המשפט הישראלית הם זכויות הפרט‪ ,‬שוויון בפני החוק ועוד‪ .‬ולצורך‬ ‫הגאווה היהודית אולי כדאי להוסיף כי אומנם זכויות אלו עוגנו בחוקה האמריקאית שנה לפני‬ ‫קום המדינה‪ ,‬אך היסודות היהודים בכל זאת הקדימו את החוקה האמריקאית‪.‬‬

‫חוקים של הכנסת‪ .‬אך בעוד בישראל השאלה נפיצה בעיקר בגלל מניעים פוליטיים הרי‬ ‫שבארה”ב השאלה נפיצה עוד יותר‪.‬‬

‫ארה”ב הינה מדינה דמוקרטית כפי שישראל היא מדינה דמוקרטית‪ .‬למשטרים דמוקרטים‬

‫בית המשפט העליון מוסמך לבטל חוקים אשר קיבלו את אישור את אישור בית‬

‫באשר הם עקרונות משותפים‪ .‬במרכזם עומד שלטון הרוב מצד אחד והגנה על זכויות הפרט‬

‫המחוקקים‪ ,‬אם זה המדינתי ואם זה הקונגרס הפדראלי‪ .‬הפרדוקס בעניין זה פשוט‪ .‬כי‬

‫מצד שני‪ .‬אומנם למשטר הישראלי אין חוקה כפי שיש למשטר האמריקאי‪ .‬אבל בכל זאת יש‬

‫השופטים מתמנים ללא הליך דמוקרטי (ואולי חמור מכך באמצעות מינוי פוליטי)‪ ,‬לכל‬

‫את ‘המהפכה החוקתית’ כפי שכינה אותה השופט אהרן ברק‪ .‬המדובר בחוקי יסוד של זכויות‬

‫ימי חייהם‪ .‬הם מכריזים על בטלות חוקים מבלי שקיבלו סמכות מפורשת לעשות כן בחוקה‬

‫האדם וחופש העיסוק‪ .‬ומאז יש זכויות מעין חוקתיות‪.‬‬

‫האמריקאית‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫בתי המשפט‬

‫הערכאה הפדרלית מחולקת לשלוש ערכאות משפטיות‪:‬‬

‫כדי להבין את מבנה מערכת המשפט האמריקאית יש להבין את המבנה הפדרלי‪ .‬השלטון‬

‫הערכאה הדיונית ‪ .Federal District Courts -‬הערכאה השומעת עדויות‬

‫הפדרלי הוא השלטון המרכזי והוא יציר כפיהן של המדינות השונות שהחליטו להתאחד‬

‫ואת כלל המשפט בפעם הראשונה‪ .‬ערכאה זו עוסקת בתיקים פליליים ואזרחיים‬

‫תחת מבנה על‪ .‬סמכויותיו מוגבלות תחת הרשאתן של אותן המדינות והסמכויות אותן‬

‫כאחד‪.‬‬

‫הסכימו להפקיד בידיו ולהפקיע מעצמן‪ .‬היחסים בין החוקים השונים מבוסס על החוקה‬

‫ה ‪ .Federal Court of Appeals -‬מצויים בשנים עשר מקומות בלבד‬

‫האמריקאית הקובעת את עליונות החוקה והחוקים המחוקקים מכוחה על כל דבר חוק‬

‫וארה״ב מחולקת מבחינה גיאוגרפית המתאימה לבתי המשפט הללו‪ .‬מקביל לבתי‬

‫אחר‪.‬‬

‫דין מחוזיים בישראל‪ .‬כל שטח גיאוגרפי כזה קרוי ‪ Circuit‬והם ממוספרים‪ .‬ניו‪-‬‬

‫באופן כללי השלטון המקומי‪-‬מדינתי הינו בעל עדיפות גבוהה יותר מהשלטון המרכזי‬ ‫הפדרלי‪ .‬לשלטון הפדרלי אין סמכויות שיטור וזאת הסיבה שאין ״משטרת ארה״ב״ אלא‬ ‫משטרות מדינתיות ומשטרות עירוניות‪.‬‬ ‫לבתי המשפט הפדרליים סמכות לדון רק בנושאים שהחוקה מעניקה בהם סמכות‬ ‫לממשל הפדרלי‪ ,‬ואינם בתחום סמכויות המדינות‪ .‬בנוסף‪ ,‬דנים בהם בעבירות על פי‪ ‬‬ ‫חוקים פדרליים ובטענות כאשר חוק מדינה סותר את החוקה האמריקאית‪  .‬בתי משפט‬ ‫מדינתיים יכולים לדון בתיקים הנוגעים לחוקים מדינתיים‪ .‬מאחר וסמכויות המדינות‬ ‫חולשות על רוב תחומי החיים‪ ,‬בבתי המשפט המדינתיים נשמעים תיקים ברוב הנושאים‪.‬‬ ‫מערכת המשפט המדינתית מחולקת לשלוש ערכאות‪:‬‬ ‫הערכאה הדיונית‪ .‬שמה משתנה ממדינה למדינה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בניו יורק מכונה ערכאה‬

‫יורק למשל שייכת לשני‪.‬‬ ‫ה ‪ .Supreme Court of the United States -‬בית המשפט הבכיר ביותר‬ ‫בארה״ב‪ ,‬אך בעל הסמכויות המצומצמות ביותר‪ .‬בית המשפט זה דן רק בתיקים‬ ‫הממלאים את התנאים הבאים‪:‬‬ ‫השאלה המובאת בפניו עוסקת בפרשנות של החוקה האמריקנית‬ ‫או של חוקה של אחת המדינות‬ ‫והסוגייה עלתה במסגרת תיק שהגיע כבר לערכאה הבכירה ביותר במערכת‬ ‫המשפט המדינתית‬ ‫או שבא לפניו מאחד מה ‪ Court of Appeals -‬של המערכת הפדרלית‪.‬‬

‫זו דווקא בשם‪ ,”supreme court“ ,‬וחשוב תמיד להבחין בינה לבין בית המשפט העליון‬ ‫של ארצות הברית‪ .‬כמעט בכל המדינות יש יותר מאשר בית משפט אחד בערכאה הדיונית‬ ‫הנמוכה‪ ,‬ולכל אחד מהם סמכות שיפוט עניינית שונה‪.‬‬

‫כמו במקרה של בית המשפט הגבוה לצדק בישראל גם בית המשפט העליון‬ ‫האמריקני רשאי שלא לשמוע תיק כלל‪ ,‬ואכן רובן המכריע של העתירות המוגשות‬ ‫בפניו נדחות על הסף ואינן מגיעות לכדי לדיון כלל‪.‬‬

‫ערכאת הערעור הראשונה‪ .‬ערכאה לצרכי ערעורים כמעט באופן בלעדי‪ ,‬ומכונה לרוב‬

‫לאזרח האמריקאי יש יראת כבוד למוסדות ולסמלים‪ .‬יהיה זה מוסד בית הספר‬

‫‪ .Appellate Division‬רק במספר מקרים מצומצמים שומעת ערכאת הערעור את התיק‬

‫שבו לומדים הילדים‪ ,‬או הספרייה השכונתית או החברה שבה האזרח עובד בו‪.‬‬

‫כערכאה ראשונה‪.‬‬

‫ומכאן יחס של כבוד ולויאליות למערכת שבה הם עובדים‪ .‬יש להם כבוד לחברה‬

‫הערכאה השלישית‪ ,State Court of Last Resort ,‬מכונה כמעט תמיד ‪Court of‬‬ ‫‪.Appeals‬‬

‫‪14‬‬

‫(המסחרית) שבה הם עובדים‪ .‬מדובר בערך של ‪ .Code Of Honor‬כי הרי אותן‬ ‫מערכות נמצאות בשביל לשרת את האינדיבידואל שעובד בהם‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫הפרדת דת ומדינה‬

‫ברישום במרשם האוכלוסין‪ .‬המרשם באופן עקרוני הוא מנגנון אזרחי באחריות משרד‬

‫בישראל ישנה מחויבות‪ ,‬המופיעה בהכרזת העצמאות‪ ,‬לשוויון בין בני הדתות‪ ,‬אך מאז‬

‫הפנים‪ .‬המשרד אמור לציין את הלאום ואת הדת של כל אזרח‪ .‬אך כיצד יש לציין אנשים‬

‫הקמת המדינה לא התקבלה כל הכרעה בכיוון ההפרדה בין דת ומדינה‪ .‬במשפט הישראלי‬

‫יהודים על פי אמונתם אך אינם דתיים ‘לפי הסטנדרטים האורתודוקסים בישראל אשר‬

‫ישנם הסדרים שמיינו את האזרחים בהתאם לשייכות הדתית שלהם והעניקו בלעדיות‬

‫להם הסמכות להחליט בנושאי דת’? בית המשפט העליון נמנע שנים ארוכות להכריע‬

‫דתית לכל קהילה בתחומים מוגדרים‪ ,‬בעיקר בתחומי המעמד האישי (נישואין‪ ,‬גירושין‬

‫בסוגיה נפיצה זו‪ .‬ורק בלית ברירה הכריע בסוגיה וסבר שבמקרה הזה המדינה גוברת על‬

‫וכדו’)‪ .‬למרות צמצום מסוים בהיקף תחומו של הדין האישי‪ ,‬נותרו ההכרעות בענייני‬

‫הדת‪ ,‬או שמא ההגדרות האזרחיות יגברו על הקביעות הדתיות‪ .‬אגב‪ ,‬כאשר שר הפנים היה‬

‫נישואין וגירושין בידי הקהילות הדתיות ובתי הדין של אותן דתות‪ .‬מנגנון חוקי זה מקבע‬

‫חרדי (אריה דרעי) הוא אף נמנע מלציין במרשם האזרחים את הדת בגלל בעייתיות זו‪.‬‬

‫בהקשר היהודי את מקומו של הממסד הרבני האורתודוכסי כבעל הסמכות הבלעדית‬ ‫להכריע בשאלות הנתונות על פי חוק לדין הדתי היהודי‪.‬‬

‫יהודים אמריקנים רבים – ובכללם אנשים דתיים ואפילו רבנים – רואים בעצם הסירוב‬ ‫הישראלי לקבל את המודל הזה כפגיעה אנושה בזכויות הפרט‪ ,‬ובעצם תפישתה של ישראל‬ ‫כמדינה מערבית‪-‬ליברלית‪.‬‬

‫משנת ‪ 1953‬נקבע בחוק כי לבתי הדין הרבניים הסמכות הבלעדית הרשאית לערוך את‬ ‫הנישואים והגירושים בקרב האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל‪ .‬יוצאי הדופן היחידים‬

‫הטענות בעד הפרדת הדת והמדינה הן כי מבחינה היסטורית הוכח כי עירוב של דת‬

‫לחקיקה היו טקסי הנישואים‬

‫ומדינה גרמו לרמיסת זכויות המיעוטים על ידי הרוב‪ .‬כך‪ ,‬מוסיפים וטוענים להפרדה‪ ,‬כי‬

‫מחוץ‬

‫הדת עשויה לפגוע במדינה כאשר היא משפיעה על מדיניות ציבורית באופן שיפגעו באלו‬

‫לישראל‪ ,‬הזוכים להכרה בישראל‪.‬‬

‫שאינם נשמעים לדת‪ .‬ישנן טענות רבות שחיבור דת למדינה משניא את הדת על חלקים‬

‫חקיקה זו נחשבת לבסיס הסטטוס‬

‫מהאוכלוסייה ועוד ועוד‪.‬‬

‫האזרחיים‬

‫שנערכים‬

‫קוו‪ ‬בין הציבור הדתי לציבור‬ ‫החילוני במדינת ישראל‪ .‬‬

‫היתר כי מעבר לעניין הדתי והאידאולוגי‪ ,‬הרי שגם ברמה המעשית יש להשאיר את הדת‬

‫בעיית המתח בין הדת למדינה‬

‫והמדינה כיחידה אחת‪ .‬לטענתם‪ ,‬התרבות היהודית נובעת מעולמה הדתי של היהדות‪,‬‬

‫בישראל מורכבת יותר מאשר‬

‫באופן שהפרדה עקרונית גורפת בין הדת מהמדינה עלולה לחייב את מדינת היהודים גם‬

‫במדינות רבות אחרות‪ .‬ביהדות‬

‫להיפרד מעיקרי תכניה התרבותיים‪ .‬כך למשל תיתכן במקרה כזה עתירה לבג”ץ שתבקש‬

‫הדת והלאום משולבים זה בזה‪.‬‬

‫(ואולי גם תזכה) לשלול את אפשרות השימוש בסמל המגן‪-‬דוד בדגל הלאום‪ ,‬בנימוק‬

‫היהודים הם לאום בעל דת אחת‬

‫שמדובר בסמל שמקורו בדת היהודית‪.‬‬

‫ היהדות‪ ,‬והדת היהודית היא דת‬‫לאומית ‪ -‬דתו של העם היהודי‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫אלו שדוגלים בהישארות המצב הנוכחי של דת ומדינה ושל ה’סטטוס קוו’ טוענים בין‬

‫עוד מוסיפים וטוענים כי התביעה להפרדה נובעת מהשתייכותה של ישראל לקבוצת‬ ‫המדינות המערביות‪ ,‬שבהן רווחת ההפרדה הזו‪ .‬אלא שבכל זאת ישראל כמדינת הלאום‬

‫עניין זה הגיע לנקודת רתיחה‬

‫של העם היהודי‪ ,‬משתייכת גם לקבוצת העמים העתיקים שבהם הערבוב בין המרכיב‬

‫וממש התגלה במלוא חריפותה‬

‫הלאומי והדתי היה הסמן הרווח‪ .‬החריגות הישראלית בנוף המדינות המערביות נובעת‬

‫‪17‬‬

‫מהעובדה שהעם היהודי הוא העם היחידי‬ ‫בנוף המדינות המערביות‪ ,‬ובין הבודדים‬ ‫בעולם בכלל‪ ,‬ששימר את זהותו היסודית מן‬ ‫העת העתיקה ועד ימינו‪.‬‬

‫בית המשפט העליון במחציתה השנייה של‬ ‫המאה התשע עשרה‪ ,‬היא שאין אפשרות לשום‬ ‫ממשל – פדרלי‪ ,‬מדינתי או מקומי – להחליט‬ ‫על פעולה או מדיניות המעדיפה באופן מוחלט‬ ‫דת אחת על פני האחרת‪ ,‬או המעדיפה מאמין‬

‫בארצות הברית ישנה הפרדה מוחלטת בין‬

‫באלוהים או באל על פני שאינו מאמין‪.‬‬

‫דת למדינה‪ .‬מסיבה זו המדינה לא מממנת‬ ‫ולא יוזמת פעילויות דתיות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ישנה‬ ‫התנגדות להפיכת האמונות הדתיות כגורם‬ ‫משפיע על המדיניות הציבורית‪.‬‬

‫קל להתבלבל באמונתם של האמריקאים‪.‬‬ ‫הפרדת הדת מהמדינה באופן מוחלט איננה‬ ‫מצביעה ואיננה מוכיחה דבר בנוגע לאמונתם של‬ ‫האמריקאים‪ .‬האמריקאים הם עם מאמין‪ .‬הרבה‬

‫במאה ה‪ 16-‬והלאה במאה ה‪ 17-‬החלה‬ ‫הגירת אירופאים רבים ליבשת אמריקה‪,‬‬ ‫למה שיכונה לימים‪ ‬ארצות הברית‪ .‬חלקם‬

‫יותר מהאירופאים‪ ,‬למרות שכלפי חוץ ניתן היה‬ ‫לחשוב אחרת‪.‬‬ ‫שלושת‬

‫רבעי מהאוכלוסייה האמריקאית‬

‫הונעו על ידי השאיפה לעצב את אמונתם‬

‫מגדירים את עצמם כנוצרים‪ ,‬רובם מגדירים את‬

‫באופן חפשי‪ .‬אלו כוללים מספר גדול‬

‫עצמם כנוצרים פרוטסטנטים‪ .‬ואם יטענו מי‬

‫של‪ ‬נונקונפורמיסטים‪ ‬כמו גם‪ ‬פוריטנים‪ ,‬צליינים וקתולים‪.‬‬

‫שיטענו כי נצרות איננה בהכרח אמונה כי אם דת‪,‬‬

‫למעט יוצאי דופן מועטים כגון‪ ‬רוג’ר ויליאמס‪ ‬מרוד איילנד‪ ‬ולורד בולטימור‪ ‬הקתולי‬

‫הרי שרוב מוחץ של האמריקאים מאמין באלוהים‪.‬‬

‫ממרילנד‪ ,‬רובן הגדול של קבוצות אלו לא האמינו בסובלנות דתית‪ ,‬במקרים מסוימים אף‬

‫כמובן שכאשר אנחנו מדברים על ‘אמונה’ קשה‬

‫הגיעו לאמריקה בשאיפה לכונן‪ ‬תיאוקרטיה‪.‬‬

‫לכמת את אחוז האמריקאים ה’מאמינים’‪ .‬אך מה שבטוח הוא שרוב גדול מאוד של‬

‫היסטוריה זו ואמונות אלו אוחדו אל תוך‪ ‬חוקת ארצות הברית‪ ‬עם אישור‪ ‬מגילת‬

‫האמריקאים מגדירים את עצמם כמאמינים באלוהים‪.‬‬

‫הזכויות‪ ‬המכילה את‪ ‬התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית‪ .‬הסעיף בתיקון הראשון‬ ‫המאמץ את עקרונות המייסדים בנוגע להפרדה בין דת ומדינה וחופש הדת ידוע כסעיף‬ ‫היסוד‪ .‬סעיף זה קובע כי “אל לקונגרס לאשר חוק בעניין מוסד הדת‪ ,‬או האוסר חופש‬ ‫פולחן‪ ”...‬הפרשנות לסעיף זה היא באחריות‪ ‬בית המשפט העליון של ארצות הברית‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫החברה האמריקאית‬ ‫חברה אחת או בליל של חברות?‬ ‫ארצות הברית נראית כמקשה אחת וחברה אחת‪ .‬אך למעשה מדובר באין סוף חברות‪,‬‬ ‫גזעים ושיוכים אתניים שונים‪ .‬יחד עם זאת ישנם מספר אלמנטים הומוגניים מרשימים‪.‬‬ ‫כך למשל בכל הנוגע לדת‪ ,‬כשבעים אחוזים מהתושבים נוצרים פרוטסטנטים‪ .‬שיעור דומה‬

‫מגדירים את עצמם כאמריקאים לבנים ממוצא אירופאי‪.Caucasian Americans ,‬‬ ‫צריך להכיר בעובדה שארצות הברית הינה ארצם של מהגרים‪ .‬היא נבנתה וצמחה‬ ‫בזכות מהגרים‪ .‬ארצות הברית קולטת ומסתמכת על מהגרים שמגיעים אליה באופן שוטף‬ ‫ומתמיד מכל רחבי תבל ‪ -‬היספנים‪ ,‬אפרו‪-‬אמריקאים‪ ,‬אירופאים‪ ,‬וכן מהגרים מהמזרח‬ ‫מסוכן לכרוך התנהלות עסקית ואמונה‪ .‬לעניות דעתי לא נכון וטעות לכרוך אתיקה‬ ‫מקצועית או עסקית עם היות האמריקאים נוצרים ברובם‪ .‬ניתן לפתח הנושא ולומר כי‬ ‫האמריקאים התנתקו מהבריטים בגלל הסיאוב והחיבור של הכנסייה אשר השתלטה על‬ ‫רכוש האוכלוסייה‪ .‬אך מה שחשוב זה להיות רגיש ומתחשב‪ ,‬כי האמריקאים הם מאמינים‪.‬‬ ‫‘אנשים מאמינים’ מדברים בסגנון מסוים‪ .‬הנושאים שמעניינים אותם קשורים לאמונה‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫למרות העדר דרישות דת מבחינה חוקית מעובדי מנגנוני המדינה‪ ,‬מעדיפים המצביעים‬ ‫בדרך כלל להצביע לאדם שהם יכולים להזדהות עמו‪ ,‬גם מבחינת האמונה הדתית‪ .‬כמעט‬ ‫לכל נשיא הייתה זיקה לנצרות‪ .‬לפחות ‪ 90%‬מחברי הקונגרס העשירי מ‪ 1998-‬ידועים‬ ‫כנוצרים‪ ,‬כאשר הקתולים‪ ,‬הבפטיסטים‪ ‬והמתודיסטים‪ ‬לבדם מהווים כמחצית מהם‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫התיכון‪ ,‬מהמזרח הרחוק‪ ,‬סין‪ ,‬אסיה ועוד‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לא יעזור למטרה שלנו להיכנס לדקויות ולהבדלים בין התרבויות השונות בארצות‬ ‫הברית‪ .‬ננסה יחד להבין את המחבר והמשותף לכולם‪ .‬וכפי שנראה יש בשפע מכל זה‪.‬‬ ‫התמחות בתחום אחד‬ ‫ארצות הברית בנויה על עיקרון של התמחות של העובדים בקטע צר ומוגדר של פס‬ ‫הייצור‪ ,‬ולא בהתמחות רב ענפית‪ .‬וסיבות רבות לכך‪ .‬המהפכה התעשייתית שהחלה‬ ‫במחצית המאה השמונה עשרה נמשכת‪ .‬המהפכה כוללת שינויים טכנולוגיים‪ ,‬כלכליים‪,‬‬ ‫חברתיים ועוד‪ ,‬שבשורה התחתונה הובילו להתפתחות הספציאליזציה הזו‪ .‬המוצרים‬ ‫והשירותים אותם אנחנו כצרכנים צורכים‪ ,‬כולם מבוססים על היותם ממוקדים ומופקים‬ ‫מתא מסוים בפס הייצור של המפעל‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫היום יותר מאי פעם יש צורך להתמחות בעניין ספציפי‪ ,‬וממנו להפיק הכנסות‪ .‬אין‬

‫אבל אם נחשוב על כך קצת יותר לעומק אז יש אלמנט נוסף שעליו נשלם אף יותר כסף‬

‫אפשרות באמת להתמחות במספר גדול של שירותים ומוצרים‪ .‬גם בתחום השיווק‪.‬‬

‫מאשר זמן‪ .‬וזו האחריות‪ .‬או כפי שנוהגים לכנות את זה ‘החשיפה’‪ .‬כאן נכנס כל נושא‬

‫ומהפכת האינטרנט לא טרפה את הקלפים האלה‪ .‬יש צורך למצוא את הנישה החסרה ורק‬

‫ביטוח אחריות מקצועית‪ ,‬פרסום שלישי באינטרנט‪ ,‬האחריות למותג ועוד‪ .‬אין הכוונה‬

‫לאחר מכן לשווק ולמכור מוצרים מתאימים‪ .‬וכך גם בתחום השירותים‪1.‬‬

‫לאתיקה‪ ,‬לכך שהוא רואה בעבודתו שליחות‪ ,‬וכדומה‪ .‬מדובר באחריות שמאפשרת לו‬

‫ניקח לדוגמה מקרה אמיתי של אדם בשם נורטון שגר על גבול מדינת מסצ’וסטס‬ ‫ומדינת ניו‪-‬האמפשייר ורצה לספק שירותי ‘שיפוצים’ בארצות הברית‪ .‬מהר מאוד הוא‬ ‫גילה כי הוא נדרש למספר רישיונות וביטוחים מאחר שהוא גר על גבול שבין המדינות‪.‬‬ ‫וכבר הכול נעשה יקר יותר‪.‬‬ ‫שירותי ‘שיפוצים’ מציעים מגוון שירותים ונורטון שלנו הבחין שיש ביקוש ער לנושא‬

‫להמשיך לעבוד ולהתקיים‪.‬‬

‫ערכים אמריקניים‬ ‫החלום האמריקאי‬ ‫הטבע האמריקאי מושרש דורי דורות והוא הבסיס לחלום האמריקאי‪.‬‬

‫גגות דווקא‪ .‬כאן הוא גילה שיש אין ספור סוגי גגות‪ ,‬אספלט‪ ,‬שינגלס‪ ,‬רעפים‪ ,‬נחושת‪,‬‬ ‫מתכת ועוד‪ .‬לכל סוג כלים שונים‪ ,‬תקנים שונים‪ ,‬טכניקות שונות ועוד‪ .‬לבסוף החליט‬ ‫להתמחות בנישת המרזבים‪.‬‬

‫המתאר חיים של הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי‪ ‬ארצות הברית‪.‬‬

‫אולם כאן לא תמו תלאותיו‪ ,‬ארצות הברית עצומה והוא לא רוצה לבזבז זמן יקר‬

‫אין אנחנו מדברים על החלום האמריקאי מנקודת מבטו של מהגר שהגיע זה עתה לארה”ב‪,‬‬

‫בנסיעות‪ .‬הוא מצא אתרי אינטרנט אשר מתמחים בקבלת עבודות מרזבים עבור אנשי‬

‫אלא מנקודת מבט אנתרופולוגית‪ .‬המהגרים יבחרו להתחבר למושג הזה באופן מילולי‬

‫מקצוע‪ .‬הוא יצר קשר איתם והחליט על רדיוס של ‪ 20‬מייל שבו הוא יקבל הצעות ויבצע‬

‫שלו כאל ‘ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות’‪ .‬אבל זו תהיה טעות להישאר במישור הזה‪.‬‬

‫שירות‪.‬‬

‫המונח מופיע לראשונה בשנת ‪ .1878‬בקריאה לעידוד לעבודה קשה למען השגת הישגים‬

‫הנקודה היא שבסופו של דבר או מהר מאוד כל אמריקאי ממוצע מגיע למצב בו הוא‬

‫חומריים‪ ,‬כסף‪ .‬הוא מבוסס ומחובר לאתוס האמריקאי‪ ,‬לחוקה האמריקאית ואפילו להכרזת‬

‫מתמחה במקטע אחד‪ ,‬מוצר אחד או שירות אחד‪ .‬ויש כל כך הרבה הזדמנויות במוצר אחד‬

‫העצמאות האמריקאית‪ .‬הביטוי מרכז את מה שהיא אמריקה‪ :‬קפיטליסטית‪ ,‬בעלת חירות‪,‬‬

‫שאין צורך להתפזר על כמה מהם‪.‬‬

‫שוויון‪ .‬הפרט והיחיד באמצע‪ .‬סביבו הכול ובשבילו הכול קורה‪.‬‬

‫אחריות‬

‫‪22‬‬

‫שורש המושג במה שהוא מבטא עבור האמריקאים עצמם‪ .‬החלום האמריקאי‪ ‬הוא מושג‬

‫אם הוא מצליח זה בזכותו‪ .‬אם הוא מחליט להתנדנד כל חייו על הכיסא ולסיים את‬

‫האמריקאים משלמים ראשית כול ולפני הכול על זמן‪ .‬זמן שחולף לעולם לא יחזור‪.‬‬

‫חייו חסר כל ‪ -‬זה בגללו‪ .‬אם הוא יהיה חולה‪ ,‬בכלא‪ ,‬נשיא המדינה או כל מה שיקרה לו זה‬

‫הזמן הוא המוצר שמתכלה‪ .‬אמריקאים משועבדים לזמן‪ .‬על כך אמר ריה”ל ‘עבדי הזמן‬

‫בגללו‪ .‬או בזכותו‪ ,‬תלוי איך מסתכלים על זה‪ .‬יש שיראו בכך אכזריות‪ ,‬השארת האדם למר‬

‫עבדי עבדים’‪ .‬אך זו המציאות‪.‬‬

‫גורלו‪ .‬ויש שיסתכלו על כך בהתאם לביטוי אמריקאי נוסף שקשור לכך‪Life, Liberty and :‬‬

‫כך משרד עורכי דין הוא למעשה מפעל לשירותי עריכת דין‪ ,‬אשר כמו מפעל לייצור‬ ‫‪ 1‬‬ ‫נעליים‪ ,‬מתמחים במכירת ‘שעות’ עריכת דין‪ ,‬כמוצר שהם מוכרים‪.‬‬

‫‪the pursuit of Happiness‬‬

‫‪23‬‬

‫זהות ופטריוטיות אמריקאית‬

‫תום גיל הבגרות מבטא באופן חריף את ההבדלים בין שתי החברות‪ .‬עד גיל שמונה‬ ‫עשרה‪ ,‬גם הישראלי וגם האמריקאי דואג לילדיו לכל מחסורם‪ .‬ברגע שהילד בגיר‪,‬‬ ‫האמריקאי נדרש ‘לעמוד על רגליו’ בכוחות עצמו‪ ,‬לממן את לימודיו באוניברסיטה מכספו‬ ‫או מכספי הלוואה מסובסדת שיקבל מהמדינה‪ .‬הוא נדרש למצוא עבודה ולפרנס את‬

‫ביטויים כמו‪ ,The American way, American Exceptionalism ,‬מצביעים על תחושת‬ ‫עליונות אמריקאית על פני יתר העמים‪.‬‬

‫עצמו‪ to find a job .‬וגם ‪to‬‬ ‫‪.earn your own money‬‬

‫והזהות הלאומית”[‪ ]4‬בו הוא ניסה להתמודד עם השאלה‪“ ,‬מהו מכלול התכונות המגדירות‬

‫בעוד הישראלי כרוך אחר‬

‫את זהותו של העם היושב בארצות הברית של אמריקה?” והוא הגיע לניסוח של ארבעה‬

‫ההורים וניראה כי לעולם לא‬

‫מרכיבים‪.‬‬

‫באמת מתנתק מהם‪.‬‬

‫שלטון החוק כפי שהוא מבוטא על ידי החוקה האמריקנית‪.‬‬

‫בעוד שבאירופה הרוב (‪)54%‬‬ ‫מתייחס לעוני כתוצאה של מזל‬ ‫ביש‪ ,‬הרוב המכריע בארצות‬ ‫הברית (‪ )70%‬סבור שהעניים‬ ‫הם‬

‫שאחראים‬

‫איש מדע המדינה סמואל הנטינגטון פרסם בשנת ‪ 1981‬מאמר בשם “הצו האמריקני‬

‫למצבם‪ .‬‬

‫גורמים חיצוניים כגון המערכת‬ ‫השלטונית‪ ,‬הכלכלית ואפילו הגורל‪ ,‬נתפסים אצל האמריקאים כמשניים בכל הנוגע‬ ‫להתפתחות האישית ולהשפעה על מסלול החיים של האדם‪.‬‬ ‫האזרח האמריקאי לא נדרש להגשים מטרות חברתיות‪ ,‬מדינתיות‪ ,‬מוסריות או כל‬

‫חופש האדם וזכויות האזרח הבסיסיות‬ ‫שוויון הזדמנויות (בניגוד לשוויון בני‪-‬האדם כערך המאפיין קומוניזם וסוציאליזם)‬ ‫אינדיבידואליזם דמוקרטיה‪ ,‬שלטון העם‪ ,‬סוברניות (‪ – Sovereignity‬ריבונות) של העם‬ ‫ולא של השלטונות‪.‬‬ ‫מרכיב נוסף בזהות האמריקנית‪ ,‬אותו הנטינגטון אינו מונה‪ ,‬הוא המרכיב הדתי‪-‬שמרני‪,‬‬ ‫או הדת האזרחית ‪ -‬מרכיב המושתת על מסורות נוצריות‪-‬פוריטניות שהביאו עימם ראשוני‬ ‫המתיישבים בעולם החדש‪.‬‬

‫מטרה אחרת מעבר למטרותיו אשר יבחר לעצמו‪.‬‬ ‫כאן רואים את ההבדל בין ישראלי לאמריקאי‪ .‬האמריקאי בודד‪ .‬נולד בודד ומת בודד‪.‬‬ ‫בישראל האדם הוא חלק מהמשפחה‪ ,‬מהחברה‪ ,‬מהעם היהודי‪ ,‬מנצח ישראל‪ .‬יש ערבות‬ ‫הדדית‪ .‬הישראלי נולד ועל ראשו חובות ללא סוף‪ .‬האמריקאי לעומת זאת נולד חופשי‬

‫ומשוחרר‪.Life, Liberty and the pursuit of Happiness -‬‬ ‫קיים פרדוקס שמצד אחד האמריקאי הוא צייתן ההולך בתלם‪ ,‬ומצד שני הוא חושב‬ ‫שהוא ‪.free like a bird‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫אמריקניזם הוא מכלול התכונות התרבותיות‪ ,‬החברתיות והכלכליות המייחדות את‬

‫ברמה המעשית‪ ,‬הפטריוטיות מקבלת ביטוי בהרבה מישורים‪ .‬מעבר לחשיבות נושא‬

‫ארצות הברית מצד אחד ואת יתר תושבי כדור הארץ מצד שני‪ .‬אמריקניזם הוא מושג‬

‫הבחירות‪ ,‬כבוד והערכה ותמיכה והזדהות הרי שהאזרח האמריקאי יראה כעלבון אישי‬

‫תרבותי רחב הנתון לפרשנות‪ .‬המונח משמש לעיתים לתיאור האופן שבו ארצות הברית‬

‫אם מישהו נניח זורק לכלוך על הרצפה‪ .‬תשלום מיסים וחיפוש אחר עבודה גם הם ביטוי‬

‫ותושביה רואים את עצמם‬

‫לפטריוטיות‪ .‬רכישת תוצרת ארה”ב‪ ,‬התנדבות‪ ,‬שמירה על רכוש ציבורי גם אלו נחשבים‬

‫ומגדירים את זהותם‪ ,‬ולעיתים‬

‫כפטריוטיות‪ .‬מנגד הורים שלא שולחים את ילדיהם לבית הספר יחשבו כפגיעה וחוסר‬

‫לתיאור האופן שבו נתפסת‬

‫פטריוטיות ועלבון אישי‪.‬‬

‫ארצות הברית על ידי שאר‬ ‫העולם‪.‬‬

‫עלבון אישי גורר תגובה אישית חריפה ואפילו נקמנית‪ .‬יודע כל אזרח אמריקאי כי אי‬ ‫תשלום מיסים חלילה או פגיעה ברכוש ציבורי מינימלי‪ ,‬ייענו בתגובה חריפה מצד רשויות‬

‫במובנו הפוליטי‪ ,‬בהיסטוריה‬

‫האכיפה‪ .‬לא נדיר למצוא סרטונים של אישה מבוגרת שנתפסת במצלמות האבטחה יוצאת‬

‫וכמו כן בימינו אלו‪ ,‬משמש‬

‫מחנות בלי לשלם על מוצר פעוט‪ ,‬נעצרת‪ ,‬נאזקת באזיקים ונאסרת בלי שום סנטימנטים‪.‬‬

‫המושג לעיתים כבסיס הסברתי‬ ‫למדיניות החוץ של ארצות‬ ‫הברית ולהתפשטות המהירה של‬ ‫תרבותה ברחבי העולם‪ .‬בניגוד‬ ‫לתאוריה האימפריאליסטית‪ ,‬המזהה את ארצות הברית כאימפריה המנסה באופן אקטיבי‬ ‫להתפשט ולהרחיב את תחומי שליטתה‪ ,‬מספק המונח אמריקניזם הסבר אלטרנטיבי‬ ‫להגמוניה האמריקנית העולמית שאפיינה את המאה ה‪.20-‬‬ ‫המילה פטריוטיות ‪ Patriotism‬מקורה במילה היוונית ‪ ,pater‬אבא‪ .‬ומשמעה נאמנות‬ ‫למדינה‪ ,‬אולי כפי שילד אוהב את אביו‪ .‬באופן מעשי מדובר בכבוד והערצה לדגל‪ ,‬ללאום‪,‬‬ ‫ולסמלי הלאום ואולי הכי חשוב‪ ,‬להצלחת המדינה‪.‬‬

‫זהות ופטריוטיות אמריקאית‬ ‫ארצות הברית היא חברה שדוגלת באינדיבידואליזם‪ .‬האינדיבידואליזם מייצג‬ ‫שיטה פילוסופית פוליטית המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו‪ .‬הקהילה והכלל‬ ‫הם לא המרכז אלא האדם הוא המשמעותי והחשוב והכלל סובב סביבו‪ .‬הפרט הוא‬ ‫ייחודי‪ ,‬אוטונומי‪ ‬ועצמאי‪ .‬בתפיסה זו כל אדם רואה את רק את עצמו והוא קובע מה‬ ‫נכון עבורו‪ .‬עמדה זו רואה בחופש המחשבה ובחופש הביטוי‪ ‬של הפרט כחשובה יותר‬ ‫מהאינטרס‪ ‬של הכלל והקהילה‪ ‬והכלל לא נמצאים במרכז‪.‬‬ ‫השוני בין חברה אינדיבידואליסטית לחברה קולקטיבית נוגעת לחשיבות האינטרס‬

‫הפטריוטיות האמריקאית‪ ,‬ה‪ ,national pride -‬גאוות היחידה כפי שנהוג אצלנו בצה”ל‪,‬‬

‫האישי לעומת זה הקבוצתי‪ .‬ממד זה מתאר את היחסים שבין הפרט לקבוצה בחברה‬

‫היא מן הגבוהות בעולם‪ .‬היא מאגדת את כל האזרחים האמריקאים תחת דגל אחד ומטרה‬

‫נתונה‪ .‬האינדיבידואליזם מוגדר כמידה שבּה הקשרים בין פרטים בחברה רופפים‪ ,‬כך‬

‫אחת‪ ,‬לרצות ולשאוף להצלחת המדינה האמריקאית‪ .‬הערצה זו אף קיבלה ביטוי מעניין‬

‫שמצופה מכל אחד לדאוג לעצמו או למשפחתו הקרובה‪ .‬תרבות קולקטיבית‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬

‫בנאומו של קלינטון כשהיה נשיא‪There is nothing wrong with America that cannot“ :‬‬

‫מאופיינת בקבוצות חזקות ומלוכדות עם עזרה ודאגה הדדית‪.‬‬

‫‪”.be cured by what is right with America‬‬

‫אינדיבידואליזם אינו בהכרח שולל את חברותו של אדם בהתאגדות מסוימת‪ ,‬אך לא‬ ‫יראה את בחירות הפרט כמוכתבות משייכות זו‪ .‬גישות ליברליות שוללות את הכפפת‬ ‫טובתו של היחיד למען “טובת הכלל”‪ ,‬אך מגבילות את חופש הפרט למעשים שאינם‬ ‫פוגעים בפרטים אחרים בבחינת ‘חיה ותן לחיות’‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬

‫על דרך המשל מי שמעורער בנפשו אינו נדרש לאשפוז בכפיה אלא אם הוא מסוכן‬

‫בחברה הישראלית חל מעבר מדגש קולקטיבי בעיקרו‪ ,‬ששם את החברה במרכז ורואה‬

‫לעצמו או לסביבה‪ .‬כל עוד האחד אינו פוגע באחרים הוא חופשי לעשות מה שהוא רוצה‪.‬‬

‫את היחיד כמתעצב מתוכה‪ ,‬לדגש אינדיבידואליסטי ששם את האדם היחיד במרכז‪ .‬ישראל‬

‫אין לו מחויבות‪.‬‬

‫הינה מדינה צעירה אשר מכילה בתוכה מספר חברות מגובשות וחזקות‪ .‬כך ניתן לציין את‬

‫התפיסה האינדיבידואליסטית אף מתחברת יפה עם התפיסה הליברלית אמריקאית‪ ‬אשר‬ ‫מזוהה עם רעיונות ההשכלה‪ ,‬והמאפיין העיקרי שלה הוא הדגש על כך שעל המדינה להתיר‬ ‫הגשמת צרכים פרטיים מעבר לצרכים הציבוריים‪ .‬המדינה אף קיימת על מנת לשרת את‬ ‫הפרט ולא להיפך‪ .‬תפקיד הקהילה הוא לאפשר לאדם להגשים את שאיפותיו‪ ,‬תוך סיפוק‬ ‫ביטחון‪ ‬לפרט‪.‬‬ ‫בארצות הברית הפרט הוא עומד בפני עצמו‪ .‬לכן הוא חייב במשמעת עצמית ובאחריות‬ ‫אישית גבוהה‪ .‬הוא לא יכול להתחבא במקרה שהוא מעד או שיקר או נהג שלא באחריות‪.‬‬

‫החברה החרדית‪ ,‬הערבית מסורתית‪ ,‬הקיבוצית ועוד‪ .‬כל אלו חברות מגובשות בתוכם אשר‬ ‫כל חברה כזו הינה קולקטיבית בפני עצמה‪ .‬התהליכים במאה השנים האחרונות השתנו‬ ‫באופן דרמטי בישראל אשר שינתה מאוד את האפיון החברתי‪.‬‬ ‫אוכלוסיית ישראל הכפילה את עצמה כל כמה עשורים והעולים החדשים‪ ,‬המלחמות‪,‬‬ ‫השינוי הכלכלי‪ ,‬הגלובליזציה השפיעו מאוד על צביון החברה הישראלית‪ .‬אצל החברה‬ ‫האמריקאית היו הרבה פחות שינויים ולכן היא אשר נותרה יציבה הרבה יותר מהחברה‬ ‫הישראלית בעניין זה‪.‬‬

‫הרי הוא חשוף כלפי כולם והוא לא חלק מ’אירגון’ כזה או אחר‪ .‬אין לו ש‪.‬ג‪ .‬להפיל עליו את‬

‫ניתן לומר כי עד שנות ה‪ 70 -‬של המאה הקודמת התפיסה הממלכתית שהתכוננה בעת‬

‫האשמה‪ .‬אם הוא פוליטיקאי אז הוא ישלם באופן מיידי בכיסאו‪ .‬ואם הוא עבר על החוק אז‬

‫בינוי האומה עדיין הייתה‪ ‬של קולקטיביות‪ .‬הפרט חש שהוא מגשים את עצמו מתוך‪ ‬היותו‬

‫הוא ישלם בחומרה על מעשיו‪.‬‬

‫חלק מהמדינה‪ .‬המגמה השתנתה בשנות ה‪ 90 -‬ובהליכים מואצים עם התפשטות‬

‫להלן דוגמא פרקטית הממחישה עניין זה משנת ‪ .2006‬האמריקנים רואים עצמם‬

‫הגלובליזציה והאינטרנט‪.‬‬

‫אחראיים לגורלם האישי יותר מאשר במדינות אחרות‪ 58% .‬מהאמריקנים ציינו כי הם‬

‫יחד עם זאת ניתן לומר באופן מובהק כי ארצות הברית שונה מאוד מהחברה הישראלית‪.‬‬

‫מעדיפים חופש אישי מהגבלות ממשלתיות על פני‪ ‬שוויון חברתי‪ ‬וצמצום מספר הנזקקים‬

‫ניתן להצביע על מספר רב של מאפיינים אשר לכל אחד באופן נפרד השפעה ותוצאה‬

‫במדינה‪ .‬השיעור גבוה בהרבה מאשר במדינות מערביות אחרות‪ ,‬כמו קנדה (‪ ,)43%‬גרמניה‬

‫על כך כי ישראל במהותה הינה חברה הרבה יותר קולקטיבית מהחברה האמריקאית‪.‬‬

‫(‪ ,)39%‬צרפת (‪ ,)36%‬בריטניה (‪.)33%‬‬

‫או להיפך‪ ,‬כי החברה האמריקאית הינה חברה אינדיבידואליסטית באופן דרמטי מאשר‬ ‫החברה הישראלית אשר רואה את הערבות ההדדית והקולקטיב במרכז‪.‬‬ ‫למשל‪:‬‬ ‫הטיפול של ישראל במגפת הקורונה הייתה שונה לחלוטין מהחברה האמריקאית‬ ‫ולדעתי אין צורך להרחיב בעניין זה‪.‬‬ ‫חוקים רבים מאוד של מדינת ישראל מבליטים את השוני בין ישראל לארה”ב‪ :‬חוק‬ ‫חינוך חינם‪ ,‬חוק השבות שמאפשר לכל יהודי להגר לישראל‪ ,‬חוק גיוס חובה‪ ,‬חוק הבריאות‬ ‫שמאפשר טיפול רפואי כמעט חינם ועוד ועוד‪.‬‬ ‫בישראל חברות או קבוצות אשר כל אחת בפני עצמה מגובשת מאוד ויכולה להיחשב‬ ‫כקולקטיב‪ :‬החברה הקיבוצית‪ ,‬החברה החרדית‪ ,‬המתנחלים‪ ,‬החברה הערבית מסורתית‪,‬‬ ‫החברה הבדואית ועוד ועוד‪.‬‬ ‫השיטה הפוליטית שבה מפלגות רבות מייצגות אוכלוסיות ספציפיות‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪29‬‬

‫שוויון ומריטוקרטיה‬ ‫הברית‬

‫ארצות‬

‫שיטה של אי שוויון והרחבת פערים‪.‬‬

‫הינה‬

‫ֶמ ריטוקרטיה‪.Meritocracy  ‬‬

‫חשוב להבין את המריטוקרטיה כי יש בה כדי להסביר תופעות שנראות כדו‪-‬פרצופיות‬

‫הביטוי מבטא תפיסה‪ ‬פוליטית‪-‬‬

‫וצביעות בחברה האמריקאית‪ .‬אולם לפי שיטה זו שבעלי ההישגים זוכים בכוח‪ ,‬אם ההומלס‬

‫הכוח‬

‫הוא הומלס אז זו בעיה שלו כי הוא לא ניסה מספיק‪ ,‬ואם היה עושה יותר למען עצמו ומגיע‬

‫חברתית‪ ‬לפיה‬

‫בעלי‬

‫נבחרים או ממונים לתפקידם‬ ‫על‬

‫בסיס‬

‫יכולתם‪,‬‬

‫דבר‬

‫שמבטא את שאיפת בני האדם‬ ‫והחברה לצדק‪ .‬בעלי הכוח‬

‫להישגים הוא היה מתברג בצמרת‪ .‬כי זו השיטה‪ .‬ומסיבה זו אין צורך לרחם עליו‪.‬‬

‫מוסר עבודה פרוטסנטי‬

‫לא נבחרים לפי עושרם או‬

‫הפרוטסטנטים הראשונים הגיעו לארה”ב באוניה המיתולוגית מיפלאואר בשנת ‪.1932‬‬

‫בשל‬

‫חוקרים רבים הצביעו על האופן בו הערכים הפרוטסטנטיים ממשיכים לעצב את האופי‬

‫בחירת האזרחים‪ .‬המונח מציון‬

‫הלאומי בארצות הברית‪ ,‬עם התרופפות האמונה הדתית כשלעצמה‪ .‬מקס ובר‪  ‬כתב‬

‫בחירתם‬

‫ב‪ 1905-‬את ספרו “האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם”‪ .‬לשיטתו‪ ,‬אין לשים דגש על‬

‫של בעלי תפקידים מושפעת‬

‫טקסים והתחייבויות דתיות אלא על הקריאה לקדש את שם האל בכל תחומי החיים ולא‬

‫בעיקר מכישוריהם למלא את‬

‫רק בעיסוק רוחני‪ .‬לתפיסתו השגשוג החומרי נתפש כאות לכך שהבורא מרוצה מברייתו‪.‬‬

‫תפקידם‪.‬‬

‫ומכאן הדרך קצרה לתמריץ חשוב לעליית הקפיטליזם המודרני‪ .‬הרעיון של “מוסר עבודה‬

‫מעמדם‬

‫החברתי‬

‫או‬

‫מערכות‪ ‬שלטון‪ ‬בהן‬

‫ישראלי‬

‫יתקשה‬

‫להבין‬

‫פרוטסטנטי” הוא מושג רווח ביותר המועלה בהקשרים של חריצות ויצרנות בארה”ב‪.‬‬

‫איך בחברה נאורה ושוויונית‬

‫אצל הקתולים וגם להבדיל אצל היהודים קיים תחום אפור בין השחור והלבן‪ .‬אצל‬

‫שחרטה על דיגלה ואף הוקמה‬

‫הפרוטסטנטים קיים רק שחור ולבן‪ .‬כך גם בנושא האמת והשקר‪ ,‬אין מה שמצדיק שקר‬

‫על בסיס של שוויון ואחריות‬

‫ואין שקר שמבוצע ללא עונש‪.‬‬

‫וכו’ משלימה בשוויון נפש עם‬ ‫הומלסים‪.‬‬

‫ממחישה‬

‫את‬

‫התפיסה‬

‫האינדיבידואליסטית‬ ‫האמריקאית‬

‫אצל האמריקאים כסף זה דבר חיובי ורצוי‪ .‬לכן עדיף כמה שיותר מהמוצר הזה‪ .‬עבודה‬ ‫היא ערך ולכן עדיף לעבוד כמה שיותר זמן וכמה שיותר מהלב‪ .‬מצופה מהעובדים להתמסר‬

‫אך התפיסה המריטוקרטית‬

‫ואת‬

‫התפיסה‬

‫הנוצרית פרוטסטנטית כי מי שמצליח כלכלית זו ברכה וזכות‪ ,‬ולא דבר שלילי‪ .‬כי כוח‪,‬‬ ‫מעמד ומשרות צריכים להימצא בידי אלו שנמצאו ראויים להחזיק בהם‪ ,‬בהתאם להשכלתם‬ ‫וכישוריהם‪ .‬או במילים אחרות מי שמחזיק בכוח‪ ,‬מעמד ומשרות סימן שהוא ראוי לכך‪ .‬מי‬ ‫שהוא עשיר‪ ,‬משכיל‪ ,‬בעל מעמד‪ ,‬כוח והשפעה‪ ,‬זו ההוכחה שהוא ראוי ומתאים לכך‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫ניתן לראות במריטוקרטיה קיבעון‪ ,‬הקצנה והרחבת האפליה‪ .‬ובישראל יש מי שיראו בה‬

‫לעבודה ולבצע את העבודה בחדווה ובאהבה‪.‬‬

‫אמון‬ ‫אמון בין הממשלה לאזרחים‪ ,‬בין נישומים למס הכנסה‪ ,‬בין מורים לתלמידים‪ ,‬מסחר‬ ‫ורכישת בגדים‪ .‬ה‪ WIN WIN -‬האמריקאי‪ ,‬שני הצדדים מרווחים כסף‪.‬‬ ‫מה בונה אמון? ישירות‪ ,‬פשטות‪ ,‬אמינות ודיוק‪ ,‬שיתוף מידע דו צדדי‪ .‬מה שובר אמון?‬ ‫הפתעות‪ ,‬התעלמות‪ ,‬חוסר עקביות‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫הפרוטסטנטית‬

‫בארה”ב קל יותר לעשות עסקים‪ .‬אין צורך לעגל פינות ולהתחכם‪ .‬שהרי מלכתחילה‬

‫“אתה טוב אם לא הוכח‬

‫יש אמון מלא‪ .‬נותן האמון חונך לתת אמון וגם יודע כי לא משתלם לצד השני להפר את‬

‫שאתה רע”‪ .‬יש אמון בבנקים‬

‫האמון‪ ,‬כי אם יעשה כן עונשו יהיה כבד מאוד‪.‬‬

‫בתרבות‬

‫ואם מועלים באמון זה נגמר‬

‫אמון‬

‫בו ביום‪ .‬בישראל חשדנות‬ ‫ובונים‬

‫אמון‬

‫לאט‬

‫לאט‪.‬‬

‫שיטת מקל וגזר‪ ,‬והמקל גדול‬ ‫במיוחד‪ .‬במיוחד בכל הנוגע‬ ‫ל’מוסדות’‪.‬‬

‫האמון הבסיסי בבני אדם מתאים לדפוס המונוכרוני‪ .‬הוא גם מתאים לערכים רבים‬ ‫נוספים של האומה האמריקאית של שוויון‪ ,‬בחירה חופשית‪ ,‬הזדמנות‪ .‬כמובן שהוא גם‬ ‫מתחבר למגילת העצמאות ואפילו להכרזת העצמאות‪ .‬אך אם מועלים באמון‪ ,‬בטעות‬ ‫או בתמימות‪ ,‬התוצאה היא הרסנית‪ .‬כי אם השיטה האמריקאית נוסדה עבור הפרט אז‬ ‫כל פגיעה או הפרה היא פגיעה אישית‪ .‬סיבה נוספת‪ ,‬אמריקה היא אומה עשירה ובעלת‬ ‫אוכלוסייה גדולה‪ ,‬קל ויעיל יותר לנהל את הכלכלה באופן המבוסס על אימון אישי‬ ‫והתבטלותו‪.‬‬

‫תקשורת הינו תהליך העברת מידע‪ ,‬מחשבה‪ ,‬רעיון‪ ,‬או דעה בין שני אנשים או יותר‪.‬‬ ‫תקשורת יכולה להתקיים בשפה מילולית‪ ,‬בכתב‪ ,‬בשפת גוף והבעות פנים‪ ,‬במפורש או‬ ‫במשתמע‪ ,‬במודע או באופן בלתי מודע‪.‬‬

‫התקשורת הבין‪-‬אישית היא חלק מההתפתחות החברתית‪ ‬של האדם‪ .‬התקשורת הבין‪-‬‬ ‫אישית‪ ‬נלמדת‪ ‬על ידי התינוק‬ ‫מינקותו‪ ,‬בשל הצורך בטיפול על‬ ‫ידי הסובבים אותו‪ .‬במהרה הוא‬ ‫לומד‪ ‬לבכות‪ ‬או לצרוח כאשר‬ ‫הוא צריך דבר מה (תקשורת‬ ‫קולית) וכן‪ ‬לחייך‪ ‬כאשר למד‬ ‫כי מחייכים אליו חזרה (הבעות‬ ‫פנים)‪ .‬להרים ידיו מעלה כדי‬

‫שיטה זו לאט לאט מחלחלת לישראל הקטנה‪ .‬לדוגמא נושא דירוג אשראי‪ .‬אם‬ ‫לאמריקאי יש דירוג אשראי נמוך הוא משול כמת‪ ,‬אין מי שילווה לו כספים בריבית סבירה‪.‬‬ ‫השיטה לקבלת ניקוד באשראי גבוה היא פשוטה להפליא‪ .‬המבחן הוא מבחן קל‪ .‬כל‬

‫אנחנו‬ ‫עצמנו‬

‫מביעים‬ ‫במספר‬

‫את‬ ‫אופנים‬

‫אמריקאי נורמטיבי מקבל את האפשרות לפתוח חשבון בנק ולקבל כרטיס אשראי‪ ,‬אם‬

‫ואמצעים‪ ‬מילוליים‪ ‬כמו‪ ‬מנעד‬

‫לא שניים‪ .‬ומהר מאוד הוא מקבל גם הלוואה מבנק‪ .‬הבנק בוחן את ההתנהלות של אותו‬

‫הקול של המדבר‪ ,‬מבטא‪ ,‬סגנון‪,‬‬

‫אזרח‪ .‬האם מקפיד שלא להיכנס ליתרת חובה‪ ,‬האם משלם את החובות השוטפים במועד‬

‫שפת גוף‪ ,‬הבעת הפנים‪ .‬מטרת התקשורת היא להעביר את המסר שלנו בצורה הטובה‬

‫ועוד‪ .‬אם הצליח אז הניקוד בדירוג האשראי עולה‪ .‬אך אם שכח ולא שילם‪ ,‬דירוג האשראי‬

‫ביותר לשם יצירת קשרים טובים ומקדמים את התוצאה הרצויה‪ .‬התקשורת הבין‪-‬אישית‬

‫עלול להתרסק‪.‬‬

‫כוללת גם את היכולת לתקשר במינון הנכון ובאופן הנכון מול הסובבים כך שהתגובה של‬

‫בישראל ההליך הפוך‪ ,‬ראשית חושדים בכל אחד‪ .‬קשה לקבל אימון ממוסדות הבנק‪.‬‬ ‫קשה לקבל במיידי כרטיס אשראי והלוואה‪ .‬אך לאט לאט בונים אמון ואז נוצרת מערכת‬ ‫יחסים בין הבנק לאזרח הישראלי‪ .‬ואותו אמון‪ ,‬ברגע שנוצר‪ ,‬קשה יותר לחבל בו‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫שירימו אותו (תנועות גוף)‪.‬‬

‫הסביבה תהיה נכונה ומועילה‪ .‬קשיים בתקשורת בין‪-‬אישית נובעים מחוסר היכולת של‬ ‫היחיד להפעיל באופן אינטואיטיבי את הבעות פניו‪ ,‬קולו ותנועות הגוף שלו ביחס לקורה‬ ‫סביבו‪ ,‬זאת כאשר הוא לא מבין מהי הנורמה ומה פירוש המצב לו הוא שותף‪ ,‬ולכן תגובתו‬ ‫אינה בונה ומקדמת ומובילה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫כולנו מתקשרים כל הזמן‪ .‬האם אנחנו מרגישים שאנחנו מצליחים להעביר את המסר‬

‫אמריקאים מוקדמים כמו בנג’מין פרנקלין והנשיא תומאס ג’פרסון הדגישו את הצורך‬

‫שלנו באופן הטוב ביותר? כמה פעמים הרגשתם קושי בתקשורת מול בעלי סמכות‪ ,‬מול‬

‫בפעילות גופנית‪ .‬הנשיאים האמריקניים תיאודור רוזוולט‪ ,‬דווייט אייזנהאואר וג’ון פ‪.‬‬

‫הילדים‪ ,‬ההורים‪ ,‬או בזוגיות? אז תכפילו את הקושי הזה כאשר אתם מתקשרים עם אנשים‬

‫קנדי וכמובן ברק ומישל אובמה המשיכו​​לעודד פעילות גופנית‪.‬‬

‫מתרבות כל כך שונה כמו אמריקאים‪.‬‬

‫הנשיא דווייט אייזנהאואר ייסד את מועצ ת הנשיא בנושא כושר נוער בשנת ‪1956‬‬

‫תקשורת בין אישית היא אחת המיומנויות החשובות בחיים אך לצערי לא מלמדים‬

‫במטרה לעודד את הנוער האמריקאי להעמיד את הכושר בראש סדר העדיפויות‪ .‬מאוחר‬

‫אותה במסלול הלימודים הסטנדרטי‪ .‬אין בית ספר לתקשורת בין אישית‪ .‬דווקא בארצות‬

‫יותר הפכה המועצה למועצת הנשיא בנושא כ ושר גופני וספורט‪ ,‬כולל אנשים בכל‬

‫הברית הנושא מפותח הרבה יותר‪ .‬ישנם שיעורים של ‪ debate‬אשר בה לומדים התלמידים‬

‫הגילאים והיכולות וקידום הכושר באמצעות ספורט ומשחקים‪ .‬כיום‪ ,‬המועצה ממשיכה‬

‫אין להתווכח‪ ,‬איך להעביר מסר או רעיון ואיך לשכנע‪.‬‬

‫למלא תפקיד חשוב בקידום כושר וחיים בריאים באמריקה‪.‬‬

‫האמריקאים הגדירו את הישראלים כמנהלי משא ומתן אגרסיביים‪ ,‬ריבוי הבטחות‬

‫ארצות‬

‫בצורה בוטה ובאופן רצוף‪ ,‬אי הצמדות לנורמות של משא ומתן‪ ,‬הרבה ויכוחים פנימיים‪,‬‬

‫אפשרויות‬

‫דינמיקה פנימית סוערת של חברי צוות המשא ומתן‪ ,‬התפרצות האחד לדברי חברו‪ ,‬חשיפת‬

‫לעסוק בספורט ‪ -‬כמשתתף‬

‫אי הסכמה פנימית בפומבי ועוד‪.‬‬

‫או כצופה‪ .‬ספורט קבוצתי היה‬

‫אצל הישראלים יש ישירות‪ ,‬אמוציות‪ ,‬דיבורים עם הידיים ועוד‪ .‬אצל האמריקאים‬ ‫הדיבור הוא ארוך‪ ,‬בסיסי‪ ,‬מפורט‪ ,‬ברור‪ ,‬על מנת לוודא שהצד השני מבין‪ .‬באנגלית צריך‬ ‫לעדן הכל ולדבר בלי אמוציות‪.‬‬

‫הברית‬ ‫בלתי‬

‫מציעה‬ ‫מוגבלות‬

‫חלק מהחיים בצפון אמריקה‬ ‫הקולוניאלית‪.‬‬

‫האמריקאים‬

‫שיחקו במגוון משחקי כדור‪.‬‬ ‫ענפי‬

‫הספורט‬

‫האמריקאים‬

‫קשה לדעת האם הישראלי הבין את תגובת בן שיחו האמריקאי‪ .‬מומלץ לעיתים לשחזר‬

‫האופייניים‪ ,‬בייסבול וכדורסל‪,‬‬

‫את השיחות עם אדם שמבין את המנטליות האמריקאית‪ .‬או להגיע לפגישה עם אדם כזה‪.‬‬

‫נבעו‬

‫שהובאו‬

‫אנשים המעוניינים לבצע עסקאות נדל”ן אינם מקדישים מספיק מחשבה לעניין התקשורת‬

‫לאמריקה על ידי המתיישבים‬

‫הבין אישית‪.‬‬

‫הראשונים שהגיעו מאירופה‬

‫ממשחקים‬

‫במאה ה ‪ .17 -‬משחקים אלה עוצבו מחדש ושוכללו במהלך המאה ה ‪ -19‬וכיום הם ענפי‬

‫תקשורת בין אישית‬ ‫בארצות הברית הספורט מפותח מאוד‪ .‬אין צורך להכביר במילים על כך שבכל‬

‫הספורט הפופולריים ביותר בארצות הברית‪ .‬טקסים חברתיים שונים צמחו סביב תחרויות‬ ‫אתלטיות‪ .‬משחק הכדורגל או הכדורסל בתיכון המקומי מייצג את האירוע הגדול ביותר‬ ‫של השבוע עבור תושבים בקהילות רבות ברחבי ארצות הברית‪.‬‬

‫אולימפיאדה בעידן המודרני לארה”ב היו הכי הרבה מדליות זהב וגם הכי הרבה מדליות‬ ‫נקודה‪ .‬כך גם מבחינת שיאי עולם בענפי הספורט השונים‪ .‬ההישגיות האמריקאית ניכרת‬ ‫כמובן בכל ענפי הספורט‪ -‬פוטבול‪ ,‬בייסבול‪ ,‬הוקי קרח‪ ,‬כדורסל וכדורגל‪ .‬גם בבית ספר‬ ‫תיכון‪ ,‬קולג’ ואוניברסיטאות ענפי הספורט השונים מפותחים מאוד‪ .‬ומה שמדהים שגם‬ ‫כאן הממשל אינו מממן ואף אינו תומך כספית בענפי הספורט השונים‪ ,‬גם לא בכל מה‬

‫הספורט ממלא תפקיד חשוב בחברה האמריקאית‪ .‬הוא כלי להעברת ערכים כמו‬ ‫צדק‪ ,‬משחק הוגן ועבודת צוות‪ ,‬השאיפה למצוינות ועוד‪ .‬ספורט תרם להשתלבות גזעית‬ ‫וחברתית ובמהלך ההיסטוריה היווה “דבק חברתי” הקושר את המדינה יחד‪.‬‬

‫שנוגע למשחקים האולימפיים!‬

‫‪34‬‬

‫‪35‬‬

‫ספורט הוא היבט חיוני וחשוב בחברה האמריקאית‪ .‬הוא נחוץ בכל מה שקשור‬

‫כבוד ואדיבות‬

‫להשפעתו על שלל זירות ציבוריות‪ ,‬כולל כלכלה ותקשורת ההמונים‪ .‬הספורט עולה בקנה‬ ‫אחד עם ערכים קהילתיים‪ ,‬שכן הוא מנסה להגדיר את המוסר ואתיקה המיוחסים לא רק‬

‫בארה”ב הפרט עומד במרכז‪ .‬כפי שראינו הכל נעשה לצורך הפרט‪ .‬הפרט באשר הוא‪,‬‬

‫לספורטאים‪ ,‬אלא למכלול החברה כולה‪ .‬חובבי ספורט מוצאים אישור מחדש של ערכי‬

‫לאחר מכן המשפחה שלו‪ ,‬השכונה‪ ,‬העיר‪ ,‬המדינה ולבסוף הארץ‪ .‬תפקידו של הממשל‬

‫חברה מרכזיים באמצעות ספורט‪ ,‬מכיוון שהם נותנים משמעות לחייהם שלהם‪.‬‬

‫לשרת את הפרט‪ .‬ואם הוא‬

‫בניגוד לישראל הספורט משמש כאירוע משפחתי על שלל הגילאים של בני המשפחה‪.‬‬ ‫במשחקי בייסבול טבעי לראות את כל בני המשפחה מבלים יום שלם בצפייה במשחק‪.‬‬

‫עושה עבודה לא מספיק טובה‬ ‫אז הוא יוחלף‪.‬‬

‫האצטדיונים ושלל האטרקציות סביבם מותאמים לילדים‪ ,‬הן ברמת הבטיחות‪ ,‬הן ברמת‬ ‫הנגישות והן ברמת התוכן‪.‬‬ ‫מי שמבקר ברחבי ארצות הברית במגרשי בייסבול יראה תופעה שאיננה מצויה במדינות‬

‫כך ניתן להבין את הפרט‬

‫אחרות‪ .‬כולם משחקים יחד את משחק הספורט הפופולרי‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬מבוגרים ואנשים‬

‫שמכבד ורוצה לקיים את‬

‫כבדי משקל אשר אינם מותאמים בעליל למאמץ גופני מתמשך‪ .‬החברה לא תדחק אותם‬

‫החוקים‪.‬‬

‫נוצרו‬

‫החוצה מהמגרש‪ ,‬כי גם אם הם לא מנצחים אז השאיפה לנצח היא בדמם של כולם‪.‬‬

‫בשבילו אז מדוע שלא ירצה‬

‫ה”אמריקניזציה “של הספורט היא דבר שאנו‪ ,‬אוהדים וגם כצרכנים‪ ,‬סומכים עליו כדי‬ ‫לספק לנו לא רק אמצעי בידור‪ ,‬אלא גם את הערכים הנסתרים הטמונים במתחרים‪ .‬ההבנה‬

‫החוקים‬

‫להעריץ אותם ולכבד אותם‪.‬‬ ‫לאט‬

‫לאט‬

‫של “אמריקניזציה” של הספורט היא מכרעת לקידוד המשמעות התרבותית והקהילתית‬

‫רואים‬

‫שיש לספורטאים רבים‪.‬‬

‫הפשטות‪ ,‬הוותק‪ ,‬של מגילת‬

‫לספורט השפעה על התרבות האמריקאית על הכלכלה האמריקאית ועל ההתנהגות‬ ‫היום יומית של האמריקאים‪ .‬הספורט במובן הזה מתאים ולמעשה מוביל את הדחף של‬ ‫האמריקאים לתחרות‪ .‬האמריקאים תחרותיים מאוד‪ ,‬בכל גיל ובכל חברה ובכל תחום‪.‬‬ ‫התחרות האמריקאית יפה וממלכתית אך גם אכזרית‪ .‬אצל האמריקאים מקום שני לא‬ ‫נחשב‪ ,‬או נחשב הרבה פחות מהמקום הראשון‪ .‬האינטראקציה וההוכחה שהספורט איננו‬ ‫מפלה כלל בין גזעים שונים ובין תרבויות משתלבת יפה עם האינדיבידואליות האמריקאית‪.‬‬ ‫שאם אתה לא מצליח בספורט או בכל תחום אחר זה בגללך ובגללך בלבד‪ .‬אף אחד אחר‬ ‫לא אשם בכך‪.‬‬ ‫הספורט מתגמל את הראויים לכך והתוצאה היא הקובעת והיא הקובעת בלבד‪ .‬מי‬ ‫שמנצח הוא מלך ומי שפחות מנצח לא נספר‪.‬‬

‫כיצד‬

‫אנחנו‬ ‫הנחרצות‪,‬‬

‫העצמאות והחוקה מעניקים‬ ‫לאינדיבידואל את ההרגשה‬ ‫של ‘בשבילי נוצרה אמריקה’‪.‬‬ ‫כל אחד יכול לקרוא ולהבין את‬ ‫החוקה ולקבל הרגשה דומה‪.‬‬ ‫תוסיפו לכך דורי דורות של‬ ‫קוראים‪ .‬תוסיפו לכך השפעות‬ ‫אחרות שעמדנו עליהם ועוד‬ ‫נעמוד עליהם בהמשך‪ ,‬ותבינו‬ ‫מדוע אמריקאי הוא אמריקאי‬ ‫ואיש לא יצליח להזיז אותו או‬ ‫לשכנע אותו אחרת‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪37‬‬

‫אם החוק נועד לפרט אז הפרט יהיה בעד אכיפת החוק‪ .‬ואם החוק נועד לשרת אותו‪,‬‬

‫קוד ההתנהגות בין שני אנשים זרים בארצות הברית שונה מאוד באשר בישראל‪ .‬גם‬

‫אז כמובן שהוא יהיה בעד ענישה מחמירה וללא רחמים וללא פשרות של כל מי שמפר את‬

‫כאן כמו בנושא של כבוד ודרך ארץ‪ ,‬קוד ההתנהגות הוא ברור‪ ,‬אחיד ומחייב‪ .‬אצל האזרח‬

‫החוק‪ .‬זה יוצר זהות בין הפרט לבין מערכת הענישה המחמירה‪.‬‬

‫האמריקאי גם קוד ההתנהגות הוא חלק מה‪ manual-‬שצריך לפעול לפיו‪.‬‬ ‫כאשר שני אנשים זרים יושבים האחד ליד השני ברכבת מותר להם להגיד מילות נימוסין‪,‬‬

‫ומה בנוגע לישראל‪ .‬כאן כמובן הכל הפוך‪ .‬ישראל הינה אי של שפיות בתוך אוקיאנוס‬ ‫של זאבים‪ .‬כולם בתחושה של הישרדות‪ .‬בישראל דומה שאין שני אזרחים שיסכימו על‬

‫‪ ,small talk‬אבל זה יחשב כגסות רוח ואף מעבר לכך אם חס וחלילה השיחה תגלוש לפסים‬ ‫אישיים‪.‬‬

‫אותם העקרונות‪ .‬היהודים והמוסלמים בטח לא יסכימו‪ .‬גם אין סיכוי שיהודים שומרי‬

‫אצל לקוח ונותן שירותים‬

‫מסורת יסכימו עם יהודים אחרים על הערכים הבסיסיים‪ .‬סיבות אלו וגם סיבות אחרות‬

‫קוד ההתנהגות גם הוא חלק‬

‫כגון המשפט העברי‪ ,‬הערכים היהודיים ההיסטוריה היהודית‪ ,‬טראומת השואה‪ ,‬המצב‬

‫מה‪‘ ,manual-‬המדריך’‪ ,‬כפי‬

‫הכלכלי וגאופוליטי במזרח התיכון ועוד‪ ,‬כולם מציבים את ערכי הכלל בראש ובראשונה‪.‬‬

‫שכל‬

‫נותן‬

‫ורק בסוף בתחתית את ערכי הפרט‪.‬‬

‫השירותים או נותנת השירותים‬

‫ישראלי‬

‫מכיר‪.‬‬

‫יהיו אדיבים אך קורקטיים‪.‬‬ ‫הם ישמחו לתת שירות ‘עד‬ ‫הכבוד מוגדר אצל האמריקאים באופן שונה מהישראלים‪ .‬עבור אמריקאים הכבוד הוא‬

‫חצי המלכות’ ובלבד שזה נוגע‬

‫לא רק ‪ respect‬או ‪ honoring‬אלא נתפס גם ‪ , courtesy‬היינו דרך ארץ או ‪polite manners‬‬

‫ישירות לתפקיד שלכם ובלבד‬

‫היינו נימוסין‪.‬‬

‫שזה בגדר אחריותם‪ .‬לא פחות מכך אך גם לא מעבר לכך‪.‬‬

‫ברמה האישית חובה לנהוג כבוד לאנשים זרים‪ .‬בוקר טוב‪ ,‬ערב טוב‪ ,‬מה שלומך היום‪,‬‬ ‫אינם מביעים רגשות אישיים אלא רק כבוד‪ .‬כך גם קשר עין עם האדם שאיתו אתה מדבר‬ ‫הינו עניין של כבוד‪.‬‬

‫ואם לכל מצב יש הוראות הפעלה אז לכל תחום יש מקצוע בפני עצמו‪ .‬עניין זה הגיוני‬ ‫בגלל הגודל העצום של ארה”ב‪ .‬אך עניין המקצוע הרבה יותר רחב מזה‪ .‬בגלל ריבוי‬

‫ניתן לומר כי הכבוד של האזרח האמריקאי האחד כלפי השני הינו בסטנדרט גבוה יותר‬

‫הערוצים וגודל האוכלוסייה‪ ,‬אז יש צורך בהתמקצעות‪ .‬כך נוצר מצב לפיו טייס הוא מי‬

‫מאשר הישראלי‪ .‬אבל‪ ,‬האזרח האמריקאי הוא שטוח ויציב‪ ,‬הוא ידבר בכבוד אל כל אחד גם‬

‫שלמד וקיבל רישיון טייס להטיס מטוס‪ ,‬ולאו דווקא בוגר חיל האויר בצבא ארה”ב‪ .‬אלא מי‬

‫אם הוא מכיר אותו וגם אם לאו‪ .‬הוא פחות יתלהב מהישראלי‪ .‬השאלות ‘מה שלומך היום’?‬

‫שהחליט שזה יהיה המקצוע שלו והלך לבית ספר לטיסה ולמד לטוס‪.‬‬

‫אמורים להיענות בתשובה אחידה ופשוטה מבלי לפרט באמת איך אתה מרגיש היום‪ .‬ומי‬

‫מעבר לכך‪ .‬לכל מקצוע יש תקן משלו ויש ביטוח ייחודי התפור לאותו מקצוע‪ .‬עניין‬

‫שינסה לעבור לנימה אישית ולפרט באמת איך הוא מרגיש‪ ,‬יקבל תשובה קורקטית וקצרה‬

‫זה קריטי‪ .‬כי למשל מקצוע מתקין מרזבים (יש בכלל מקצוע כזה בישראל) מחולק להרבה‬

‫מהצד השני ולא מעבר לכך‪ .‬אם תגיד שאתה מרגיש נורא ואיום כי כואב לך הראש אז‬

‫מאוד קטגוריות‪ ,‬לכל קטגוריה רישיון ספציפי משלו‪ .‬מי שיש לו רישיון להתקין מרזבים‬

‫תקבל תשובה אחידה ‪ I’m so sorry to hear‬ולא מעבר לכך‪.‬‬

‫עד לגובה של ‪ 10‬רגל לא יסכים לבצע את העבודה בגובה של ‪ 11‬רגל‪ .‬אם בגלל הגבלה‬ ‫ברישיון שלו‪ ,‬ואולי חשוב מכך‪ ,‬בגלל הגבלה מצד פוליסת הביטוח שלו‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫לא זזים בלי עורכי דין‬

‫אם האמריקאי רץ בציר הזמן אחורה וקדימה אז הישראלי רץ במעגלים‪ .‬מערכת זמן‬

‫הנוקשות האמריקאית ידועה גם בכל הנוגע לנהלים של תביעות בבית משפט‪ .‬פעולות‬ ‫פשוטות עלולות מהר מאוד להתגלגל לבית המשפט‪.‬‬

‫פוליכרונית הינה מערכת שבה ניתן לעשות כמה דברים במקביל‪ .‬הזמן נתפס במבט רחב‬ ‫יותר על ציר הזמן במקטעים גדולים‪ .‬הישראלי כמובן יאכל תוך כדי דיבור בטלפון‪ ,‬או‬ ‫יקליד במחשב‪ .‬יסכם תוך כדי הרצאה ויכתוב הערות תוך כדי פגישה‪ .‬יעדיף להתרכז‬

‫בית‬ ‫מקום‬

‫המשפט‬ ‫לעשירים‬

‫הוא‬ ‫בלבד‪.‬‬

‫המשפטיזציה של ארצות‬ ‫הברית‬

‫ידועה‬ ‫נעוצים‬

‫והיסודות‬ ‫התפתחותה‬

‫של‬

‫לשמצה‬ ‫באופן‬ ‫ארצות‬

‫הברית כמעצמת על‪ .‬קשה‬ ‫להתנצל ולסגור דברים בלי‬ ‫שיצאו‬

‫מפרופורציה‪.‬‬

‫ה‪-‬‬

‫‪ manual‬בנושאים אלו ברור‬ ‫וידוע מראש‪.‬‬

‫ביחסים ולא במשימות‪ .‬לכן גם יאחר לפגישות‪ ,‬כי הזמן הוא מושג נזיל ולא מחייב‪ .‬עניין‬ ‫נוסף שמאפיין אותם הינו ‘הזמן המוקדש לבילוי עם אחרים אשר נחשב למטרה חשובה‪.‬‬ ‫השיטה המונוכרונית בהשוואה לשיטה הפוליכרונית מתאפיינת בריכוז ריכוז הקשב‬ ‫במטלה אחת בלבד; יחס של חשיבות מכרעת לעמידה בזמנים; שיעורים‪ ,‬פגישות‪ ,‬מטלות‬ ‫וכן הלאה‪ -‬מתבצעים במועדים קבועים; מי שלא מדייק נענש; הרבה זמן מוקדש לריכוז;‬ ‫הזמן הינו ליניארי אשר מתקדם מהעבר אל העתיד; הזמן הינו משאב מוגבל; הזמן מחולק‬ ‫ליחידות מדויקות וקטנות; הזמן מסודר ומנוהל מבעוד מועד; זמן הוא כסף; הזמן הוא‬ ‫מוחשי; האנשים צורכים זמן; לוחות זמנים וביצוע העבודה הינו ערך עליון; ביצוע משימה‬ ‫אחת כל פעם; משימות בטור אנכי על ציר הזמן; אפשרות למדידת השיגים לפי זמן; חיוב‬ ‫לקוחות שעות עבודה; מסגרת עבודה של שעות מוגדרות מראש; אין להפריע בזמן עבודה;‬ ‫פחות מקום לבטא רגשות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ישנם אין ספור מוסדות ממשלתיים אשר תפקידם לקנוס בקנסות מנהליות‬ ‫את מי שפועל בניגוד לנהלים ולחוקים‪ .‬מי שמפרסם מודעה שמסתבר שהיא מפלה בין‬ ‫משפחות לאנשים רווקים עלול לקבל קנס עצום על עצם המודעה גם אם לא גרמה לנזק‪.‬‬ ‫וזה בלי משפט ובלי תביעה‪ .‬כמו שמקבלים בישראל קנס של ‪ 100‬ש”ח על חניה ללא תו‬ ‫חניה‪ ,‬בארצות הברית הקנס על הפר נוהל עלול להגיע אף למאה אלף דולר‪.‬‬

‫היחס לזמן‬ ‫בתרבות האמריקאית הזמן נתפס באופן ‘מונוכרוני’ ‪ .monochronic‬אחד אחרי השני‪.‬‬ ‫האדם המונוכרוני מבצע דבר אחד בזמן נתון‪ ,‬תוך הקפדה על לוח זמנים וסדר קבועים‪.‬‬ ‫נהוג לאפיין את התרבות האמריקאית כ’מונוכרונית’ עוד מזמן המהפכה התעשייתית‪ .‬אין‬ ‫המדובר בשיטה טובה יותר או מוצלחת יותר אלא בשיטה שונה מהשיטה הישראלית‪.‬‬ ‫האמריקאי הוא אינדיבידואל ולכן הוא יחשיב פחות את הקירבה לאחר‪ .‬מסיבה זו ירצה‬ ‫‘לבזבז’ פחות זמן על פיתוח יחסים בינאישיים‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪41‬‬

‫היחס לכסף‬

‫‪In The Dollar we believe‬‬

‫‪ ‬כסף‪ ‬הוא אמצעי‪-‬חליפין‪  ‬שתמורתו ניתן לקבל מוצר‪ .‬מטרתו לפשט את פעולות‬

‫זיגמונד פרויד אבי הפסיכואנליזה טען כי “היחס לכסף נקבע במידה רבה על ידי הצביון‬ ‫הרגשי של אותו שלב בילדות המוקדמת שבו הילד רוכש שליטה על הסוגרים ומגלה‪ ,‬לצד‬ ‫ההנאה שבהשגת שליטה‪ ,‬גם את ההנאה שבנתינה ובקבלה”‪.‬‬

‫הקניה‪ ,‬המכירה והתשלום‪ ,‬בכך שהוא מאפשר לבני האדם להימנע מלחשב מספר אין סופי‬ ‫של ערכים ומשתנים המשפיעים על תמחור המוצר‪.‬‬

‫היחס לכסף משתנה מאוד בין תרבויות ובין אינדיבידואלים באותה תרבות‪ .‬לרבים כסף‬ ‫הוא אמצעי בשביל לחיות‪ .a way of living ,‬לאחרים הוא כוח‪ ,‬עוצמה הישגיות ושליטה‪ .‬אם‬

‫הפילוסוף היווני אריסטו במאה השלישית לספירה סבר שיש צורך במטבע שישמש‬ ‫כאמצעי‬

‫להשוות‬

‫טובין‬

‫תשאלו ישראלי ואמריקאי “כמה כסף יש לכם?” תקבלו תשובות שונות‪ .‬אם כי האמריקאי‬ ‫יטה לראות בשאלה הזו שאלה לגיטימית יותר מאשר הישראלי‪.‬‬

‫במקומות שונים בעולם‪.‬‬

‫טעות להסתכל על יחס האמריקאי לכסף בהתנשאות‪ .‬נכון הוא לקבל את חשיבות‬

‫התגשמה‬

‫הכסף במושגים האמריקאיים כחלק ממכלול החיים‪ .‬כך למשל גובה המשכורות של שכיר‬

‫במלואה וייתכן אף מעבר‬

‫האמריקאי תופס מקום גבוה וחשוב יותר מאשר הישראלי‪ .‬הישראלי יעדיף משרה מעניינת‬

‫לכך‪ ,‬כי היום הכסף הינו לא‬

‫או נוחה יותר על פני משכורת גבוהה‪ .‬האמריקאי ימקם את השיקול של התגמול הכספי‬

‫רק אמצעי אלא מטרה בפני‬

‫במקום גבוה יותר בהיררכיה של השיקולים שלו‪ .‬האיום הקיומי של תושב ישראל שונה‬

‫עצמה‪.‬‬

‫משל תושב אמריקאי‪ .‬בישראל האיום הביטחוני מאפיל על האיום הכלכלי‪ .‬אולי לכן היחס‬

‫התזה‬

‫שלו‬

‫באמריקה כסף הינו ערך‬ ‫מכובד‬

‫וחיובי‪.‬‬

‫לכסף שונה‪.‬‬

‫בארוחת‬

‫שבת שהשתתפתי בו לפני‬

‫לפילוסוף האנגלי ג’ון לוק ‪John Locke‬‬

‫הייתה השפעה רבה על ערכי האומה‬

‫שנים ארוכות במנהטן‪ ,‬ניו‬

‫האמריקאית בכל הקשור לשלושת המרכיבים ‪ .”life, liberty and estate“ -‬בעקבותיו גם‬

‫יורק בעלת הבית הציגה‬

‫האבות המייסדים של ארצות הברית‪ ,‬נתנו מקום של כבוד לכסף‪ ,‬לרכוש ולאגירתו על ידי‬

‫את האורחים‪ .‬מימיני יושב‬

‫היחיד‪.‬‬

‫מר כך וכך אשר מרוויח כך‬ ‫וכך כסף בשנה‪ .‬במקרה המדובר היה ברופא חשוב מנהל מחלקה בבית חולים‪ .‬אך בעלת‬ ‫הבית הציגה אותו בגאווה כמי שמרוויח הרבה כסף בשנה‪ .‬היותו רופא בכיר פחות הרשים‪.‬‬ ‫כנראה‪.‬‬ ‫באחד הביקורים שלי במנהטן שוחחתי עם ה ‪ bellboy‬במלון שסיפר לי שבקומות‬

‫האומה האמריקאית הלכה צעד אחד קדימה‪ .‬לפי תפיסתו של מקס וובר הפרוטסטנט‬ ‫השגשוג החומרי הוא אות לכך שהבורא מרוצה מהאדם המאמין‪earn more, save ,‬‬ ‫‪ .more and give more‬הנצרות הפרוטסטנטית השפיעה רבות על התרבות האמריקאית‬ ‫הקפיטליסטית ובעיניה אגירת הרכוש והכסף היא לא רק רווחה אלא גם אות לשביעות‬ ‫רצון הבורא‪.‬‬

‫העליונות של המלון גר מישהו עשיר מאוד שעובד ב ‪ .wall street‬ראיתי על העיניים שלו‬ ‫הערכה לאותו אדם‪ .‬בישראל נוטים לקנא בעשירים‪ .‬בארה”ב נוטים להעריך או להעריץ‬ ‫אנשים בעלי ממון‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪43‬‬

‫מי שיודע להבין את המניעים של אמריקאי לקנות או למכור מוצר‪ ,‬נניח בית‪ ,‬יידע לנצל‬

‫עשה זאת בעצמך ‪-‬‬

‫הזדמנויות באופן בלתי רגיל‪ .‬יתכן מצב שבו אמריקאי ימכור את ביתו במחיר משמעותית‬ ‫נמוך ממחיר השוק ממניעים שישראלי יתקשה להבין‪ .‬בארה”ב קצב המסחר מהיר הרבה‬ ‫יותר‪ .‬אמריקאי שעל סף פשיטת רגל‪ ,‬או שצריך להחזיר הלוואה במועד מסוים יעדיף‬ ‫למכור את נכס במחיר מוזל מאוד מאשר לאחר בתשלום ולרדת בדירוג האשראי‪ .‬או אם‬ ‫יש לו ‘הזדמנות עסקית’ טובה ימכור בלי שום סנטימנטים נכס אחר שלו במחיר מוזל‪.‬‬ ‫יתכן והדוגמא שטחית‪ .‬אך כדאי להבין כי בכל זאת בארה”ב יש הרבה יותר מהמוצר הזה‬ ‫שקוראים לו כסף‪ .‬אם לישראלי הממוצע יישמע תמוה שאמריקאי מוכר את ביתו במחיר‬ ‫מוזל מאוד ו’מוותר’ על עשרות או אפילו מאוד אלפי דולרים‪ ,‬יתכן גם יתכן‪ ,‬והסטטיסטיקה‬ ‫מראה‪ ,‬כי מי שמכר את הנכס הוא בעל אמצעים ונכסים ומבחינתו מכירת הבית במחיר‬ ‫נמוך ממחיר השוק הינו מעשה הגיוני בהחלט‪.‬‬

‫‪DIY‬‬

‫זמן זה כסף‪ .‬המוצר‬ ‫הכי יקר בארה”ב הינו זמן‪.‬‬ ‫אמריקאים יעשו הכל כדי לא‬ ‫לשלם על זמן של מישהו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬התפתחה תרבות עצומה‬ ‫של עשה זאת בעצמך ‪Do‬‬ ‫‪ .It yourself‬לפני עידן‬ ‫האינטרנט‪ ,‬עשרות שנים‬ ‫לפני כן‪ ,‬אמריקאים היו‬

‫לכן הכסף הוא מוצר מבלבל‪ .‬לכן צריך לחזור למקורות ולהזכיר לעצמנו כי הכסף הוא‬

‫הראשונים לפתח את התחום‬

‫למעשה אמצעי ל”סחר חליפין בין בני האדם”‪ .‬לעולם לא אדע מדוע הדולר של אדם אחר‬

‫של ‪ DIY‬לכדי אומנות‪ .‬שימו‬

‫שווה עבורו פחות מאשר לי‪ ,‬או יותר‪ .‬עבורי שעת עבודה שווה ‪ 100$‬יתכן שעבור אחר היא‬

‫לב שהיום כבר כמעט ואין‬

‫שווה ‪ 50$‬ועבור אדם שלישי היא שווה ‪ 1,000$‬ואף מעבר לכך‪.‬‬

‫מענה טלפוני‪ ,‬אלא מערכת‬ ‫הודעות אוטומטית‪ .‬אף אין‬ ‫טפסים ידניים אלא טפסים‬ ‫דיגיטליים‪ .‬הכל מתוך מטרה‬ ‫הקדושה של חיסכון בזמן‬ ‫עבודה‪.‬‬

‫מסיבה‬ ‫בארה”ב‬ ‫ובסיסיים‪.‬‬

‫זו‬

‫המוצרים‬

‫נראים‬

‫אחידים‬

‫כך‬

‫דלת‬

‫עץ‬

‫סטנדרטית ב ‪home-de� -‬‬ ‫‪ pot‬תעלה ‪ 900$‬אך אם תרצה לקבל את הדלת בצבע השונה מהסטנדרט זה יכול לעלות‬ ‫משמעותית יותר יקר‪ .‬כי זה מצריך זמן עבודה נוסף‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪45‬‬

‫משנתו של מילטון פרידמן‬ ‫אז אנחנו מדברים על ארצות הברית כעם וכתרבות‪ .‬מדברים על מגמות והתנהגויות‬ ‫של האזרחים האמריקאים‪ .‬אנחנו גם דנים הרבה על ההיסטוריה הכלכלית של ארצות‬ ‫הברית‪ .‬מנסים לפצח את ה ‪ DNA‬האמריקאי‪ ,‬לכל הפחות מההיבט הכלכלי‪.‬‬

‫חשוב לי גם להבליט את הכלכלה האמריקאית אל מול זו הישראלית כדי שנראה עד‬ ‫כמה תהום פעורה ביניהם‪ -‬לא רק מבחינת ההיקף הכספי והגודל הפיזי של המדינות‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר אציין שכמדומני שרוב תהילתו של פרופ’ פרידמן נוגעת לתחום‬ ‫המוניטרי של הכלכלה אך בכך לא נעסוק‪.‬‬

‫שוק חופשי על פי פרידמן‬ ‫שוק חופשי מגלם בעבור פרידמן את כל מיני סוגי החופש שניתן להעלות על הדעת‬ ‫ חופש כלכלי‪ ,‬חופש פוליטי‪ ,‬חופש הבעת הדעה‪ ,‬דמוקרטיה ועוד‪ .‬כי עלפי דעתו של‬‫פרידמן הם מותנים זה בזה‪.‬‬ ‫כליברל טען פרידמן בלהט כי חירות או חופש הפרט הינה מטרתה הסופית של הסדרים‬ ‫חברתיים‪ .‬אך יתכן שחופש איננו המטרה העליונה אלא כלי ליעילות כלכלית‪ .‬חופש‬ ‫כלכלי‪ ,‬על‪-‬פי תפיסתו‪ ,‬הוא חיוני מפני שהוא משרת באופן המוצלח ביותר את ההישג‬ ‫הכלכלי המירבי‪ .‬חופש משועבד ליעילות על‪-‬פי מה שפרידמן תופש כמובן את המושג‬ ‫יעילות‪.‬‬

‫אז מה יש בו בשוק החופשי הזה? “העיקרון המרכזי של כלכלת שוק”‪ ,‬הוא כותב‪“ ,‬הוא‬ ‫אני מציע להסתכל על הכל גם מזווית קצת אחרת או שמא מזווית נוספת‪ .‬בואו נבחן‬

‫שיתוף פעולה באמצעות חליפין חופשיים‪ .‬אנשים משתפים פעולה זה עם זה מפני שהם‬

‫את התפיסה האמריקאית כפי שבאה לידי ביטוי על ידי הוגי הדעות הכלכליים שלה‪ .‬או‬

‫יכולים לספק בדרך זו את מחסורם ביעילות רבה יותר”‪ .‬טיעון זה היה לנימוק הגורף ואף‬

‫במילים אחרות כפי שמילטון פרידמן החשיב אותה‪.‬‬

‫לסיסמת הניאו‪-‬ליברליזם כולו‪ ,‬שפרידמן הוא מאבותיו הרוחניים ואחד מן הפעילים‬

‫פרופ’ מילטון פרידמן נחשב לכלכלן מבריק‪ ,‬זוכה פרס נובל‪ ,‬שגם חינך מספר לא‬

‫והתועמלנים הבולטים שלו בעשרות השנים האחרונות‪ .‬שוק חופשי הוא השוק היעיל‬

‫מבוטל של זוכי פרסי נובל אחריו‪ .‬הוא נפטר בשנת ‪ .2006‬אין ספק שהוא השפיע מאוד על‬

‫ביותר‪ .‬החופש לפיכך הוא אמצעי להגדלת היעילות ולא ערך לעצמו‪ .‬חופש הוא רטוריקה‬

‫הכלכלה האמריקאית ומה שאני אכתוב להלן על מילטון פרידמן הינו פירוש שלי כפי שאני‬

‫שובת לב אבל אינה מהות תפיסתו של פרידמן‪.‬‬

‫מבין את הניו‪-‬ליברליזם עלפי תפיסתו של פרופ’ פרידמן‪.‬‬ ‫כאשר אני עצמי לומד את תורתו של פרופ’ פרידמן אני מתפלא כל פעם מחדש עד כמה‬ ‫כסף הינה דת לכל דבר בעולם האמריקאי‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪47‬‬

‫חופש כלכלי על פי פרידמן‬ ‫פרידמן חרט על דיגלו את החופש הכלכלי‪ ,‬רוח היזמות‪ ,‬כלכלה ליברלית וההתנגדות‬ ‫למעורבות ממשלתית‪.‬‬ ‫היזמה הפרטית על פי פרידמן‬ ‫השקפת העולם על פי פרידמן מתבססת על תפישה שלפיה היזמה הפרטית והשאיפה‬ ‫לרווח יעילות יותר מניהול ממשלתי‪ .‬תפקידו של הממשל להגן על רכושם של הפרטים על‬ ‫מנת לתת לפרטים מסגרת כלכלית‪ ,‬חברתית פוליטית‪.‬‬ ‫חברה מאורגנת במשק חליפין אשר מתנהל בצורה חופשית הוא הוא מה שמכונה‬ ‫קפיטליזם תחרותי‪ .‬ודווקא מפני שמשק חופשי ממלא תפקיד בצורה כה טובה היא הסיבה‬ ‫מדהים לקרוא את משנתו של פרידמן משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה‬ ‫הקודמת‪ .‬כי במימד הזמן רבים מהאמונות של פרידמן מגשימים את עצמם ממש היום‪.‬‬

‫העיקרית להתנגדות לה‪ .‬כי המשק החופשי נותן לאנשים מה שהם רוצים ולא מה שקבוצה‬ ‫כלשהי‪ ,‬נניח קבוצה בעלת השפעה או כוח פוליטי‪ ,‬חושבת שהם צריכים לרצות‪.‬‬

‫לתפיסתו של פרידמן צריכה להיות חופש כלכלי כמעט מוחלט‪ ,‬עם התערבות מינימאלית‬ ‫מצד השלטון‪ .‬כך כולם יתחרו בכולם והיעיל ביותר הוא שינצח‪ .‬סוג של דרוויניזים כלכלי‬ ‫אם תרצו‪ .‬בלי צורך ברישיונות מצד השלטון‪ -‬עורך דין‪ ,‬רופאים ומקצועות אחרים יתחרו‬ ‫בלי צורך בקבלת רישיון מצד הריבון‪.‬‬ ‫ומה קורה היום בעידן האינטרנט? אם חושבים על כך הרי שאין באמת מגבלות אמיתיות‬ ‫על הפרסומים באינטרנט‪ .‬כולם כותבים הכל‪ ,‬כולם מפרסמים הכל‪ ,‬כולם מתחרים בכולם‪,‬‬ ‫ללא הגבלה‪ .‬סוג של תהו ובוהו או ג’ונגל‪.‬‬

‫סוצייליזם על פי פרידמן‬ ‫השיטה הקפיטליסטית הקיצונית יש לומר מגינה על התחרות ודווקא מיטביה עם‬ ‫המיעוט‪ .‬זאת בניגוד לאינסטינג אצל אנשים אשר עשויה לחשוב כי דווקא העדר חוק וסדר‬ ‫יגרמו לחזק להיות חזק עוד יותר‪.‬‬ ‫לטענתו של פרידמן תחרות קפיטליסטית מובילה לחירות‪ ,‬קידמה ופלורליסטיות אשר‬

‫הערך המרכזי בפילוסופיה של פרידמן הוא החירות הנגטיבית של האינדיבידואל‪.‬‬

‫דווקא מיטיבה עם המיעוט‪ .‬לטענתו דווקא הסוציאליזם המדיני פועל בניגוד לאינטרס של‬

‫הממשל אמור לשמש רק כאל ‘שומר הלילה’ — שתפקידו לשמור על ביטחון האזרחים‬

‫הפרט‪ .‬שריכוז סמכויות הוא האיום הגדול ביותר על החירות‪ .‬ומסיבה זו יש להגביל עד כמה‬

‫ולהימנע ממעורבות בענייניהם הפרטיים ובחירויות שלהם — חופש הקניין‪ ,‬חופש הביטוי‪,‬‬

‫שניתן את תחומו של השלטון‪.‬‬

‫חופש התנועה‪ ,‬חופש העיסוק וכו’‪ .‬לפי תפיסה זו‪ ,‬אדם חופשי לעשות כל מעשה שאינו‬ ‫אסור על פי חוק ‪ .‬וכל התערבות מיותרת מצד הממשל רק מחלישה את הכלכלה‪.‬‬

‫כך‪ ,‬בשמם של הרווחה והשוויון החלו רבים מהסוציאליסטים לתמוך במדיניות של‬ ‫התערבות ממשלתית‪ .‬אך במבחן הזמן הוכח כי ככל שמשטרים שהתערבו יותר ויותר בפרט‬ ‫כך נסוגו הן מבחינה כלכלית וכן מבחינה מדינית‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪49‬‬

‫הבעיה של הארגון החברתי‬

‫התחרות על פי פרידמן‬

‫על פי פרידמן הבעיה היסודית של הארגון החברתי היא כיצד לתאם בין הפעילויות‬

‫למילה תחרות יש שתי משמעויות שונות לגמרי‪ .‬המשמעות הפנימית הינה התחרות‬

‫הכלכליות של מספר רב של אנשים‪ .‬וכאן ישנם רק ‪ 2‬דרכים לארגון‪ -‬או בכפיה באמצעות‬

‫האחד בשני‪ .‬לעיתים קנאת סופרים מרבה חוכמה‪ .‬לעיתים תחרות שרק הראשון זוכה‪ .‬אך‬

‫שילטון ריכוזי‪ .‬וזוהי כמובן דרך פסולה ולא יעילה‪ .‬או לחילופין באמצעות טכניקה של‬

‫במשמעות החיצונית התחרות הינה מילה אחרת לחופש‪ .‬זוהי המשמעות בעולם הכלכלה‬

‫השוק‪.‬‬

‫של ‘תחרות’‪ .‬אין כל התמקחות אישית‪ .‬האיכר שמגדל חיטה בשוק החופשי אינו חש יריבות‬

‫האפשרות לתיאום באמצעות שיתוף פעולה חופשי מיוסדת על הנחה פשוטה כי בעסקה‬ ‫כלכלית נהנים שני הצדדים‪ ,‬ולכן היא טובה ומועדפת‪.‬‬

‫אישית כלפי שכנו‪ ,‬אשר משלים אותו‪.‬‬ ‫לכן על פי תפיסתו של פרידמן התחרות היא בריאה כי ללא תחרות במשמעות הפנימית‬ ‫לא תתחולל תחרות במשמעות החיצונית‪ .‬וכמובן שפרידמן דוגל בתחרות במשמעות‬

‫הצורך במשפט על פי פרידמן‬ ‫הצורך במשפט ושמא אולי גם חוקים אינם מלכתחילה אלא כורח המציאות‪ .‬החברה‬ ‫זקוקה לבתי משפט ואף למחוקק רק בגלל שאחרת תתחולל אנרכיה‪ .‬אך אלו נועדו להגביל‬

‫החיצונית ללא מיצרים ועד כמה שניתן גם ללא הגבלה‪.‬‬

‫מונופול על פי פרידמן‬

‫כמה שפחות את בני האדם‪ .‬כפי שבא לידי ביטוי באחד מפסקי הדין של בית משפט העליון‪.‬‬

‫מונופול על פי תורת פרידמן הינה ההפיך מתחרות‪ .‬מונופול קיים כאשר לאדם אחד‬

‫כי החירות של האחד להרים את אגרופו מוגבל לקרבה לסנטרו של האחר‪ .‬בזה מסתכם‬

‫או לחברה אחת יש שליטה על מוצר או על שירות מסוים עד כדי כך שהם יכולים לקבוע‬

‫תפקידו של בית המשפט‪.‬‬

‫באילו תנאים תהיה לאנשים אחרים גישה למוצר או לשירות‪ .‬כך שלמעשה המונופולין‬

‫לכן תפקיד הממשל הוא לעשות מה שהשוק אינו יכול לעשות בכוחות עצמו‪ .‬היינו‬ ‫לקבוע ‪ ,‬לפרש ולאכוף את כללי המשחק‪.‬‬ ‫זכות הקניין במשנתו של פרידמן‬ ‫תחום כלכלי יסודי בנוגע לחופש וחירות קשור למושג הקניין‪.‬‬

‫קשור לתחרות במובנו הפנימי‪ -‬האחד מרוויח והשני מפסיד‪ .‬המונופולין הוא ההפיך‬ ‫מ’שוק תחרותי’ במובנו החיצוני‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬המונופול עצמו מוגדר בצורה מאוד שונה מחברה לחברה וממדינה למדינה‪ .‬לכן‬ ‫זהו די עניין פוליטי ותרבותי‪ .‬וכאן אנחנו מתחילים להבין את ההבדל העצום ביישום של‬ ‫תורת פרידמן אצל החברה האמריקאית יחסית לחברה הישראלית‪.‬‬

‫זכות הקניין כפי שהתפתח במשך מאות בשנים מתקבל אצלנו כמובן מאליו‪ .‬אף החוקים‬ ‫הנוגעים לקניין מתייחסים אל זכות כזו כיסודית‪ ,‬בסיסית וטבעית‪.‬‬ ‫אך האם זכות בעלות האדם על קרקע מונעת מהאחר לטוס מעל הקרקע? או לחפור‬

‫אחריות החברות על פי פרידמן‬

‫מתחת לקרקע? האם האחר יכול לשאוב מי תהום מתחת לקרקע של האחר? בנוגע לזכות‬

‫ההשקפה שלפיה מנהלי חברות ומנהיגי עובדים יש להם ‘אחריות כלפי החברה’ מעבר‬

‫הקניין אפשר לקבל דוגמאות מתחום זכויות יוצרים‪ ,‬תגמולים‪ ,‬מניות‪ ,‬חופים‪ ,‬איכות‬

‫לדאגה לאינטרסים של בעלי המניות שלהם או חברי איגוד העובדים איננה מתקבלת על‬

‫הסביבה ועוד ועוד‪.‬‬

‫הדעת‪ .‬לדעתו של פרידמן בכלכלה יש לאנשי עסקים אחריות אחד ויחידה‪ ,‬והיא לנצל‬ ‫את המשאבים ולהשתתף בפעילויות מטרתן היא אחד ויחידה‪ -‬להגדיל את הרווחים של‬

‫‪50‬‬

‫‪51‬‬

‫החברה למקסימום‪ .‬הכל במסגרת החוק כמובן‪ .‬או שמא האחריות החברתית של החברה‬

‫ארצות הברית לעומת ישראל על פי פרידמן‬

‫כך גם ‘האחריות החברתית’ של העובדים היא לשרת את האינטרסים של החברה בע”מ‬

‫כאשר אנחנו בוחנים את ארצות הברית כמדינה העומדת בפני עצמה הרי שכל אמריקאי‬

‫הינה להרוויח כסף רב ככל שניתן למען בעלי המניות שלהם‪.‬‬

‫ולהשיא את מקסימום הרווח של החברה‪.‬‬

‫ממוצע מגלם את השקפת עולמו של‬ ‫פרידמן‪ .‬אני מקווה שלאחר שכתבתי‬ ‫קצת על השקפת עולמו של פרידמן‬

‫ארצות הברית ופרידמן‬ ‫ארצות הברית הינה בבואה של רבים מאמונותיו והשקפת עולמו של פרידמן‪ .‬למעשה‬ ‫ארצות הברית היא בבחינת ‘כוכב לכת’ שעומד בפני עצמו‪ .‬אין תחרות בין מדינות וגם אין‬ ‫איומים חיצוניים‪ .‬למרות שפרידמן הצליח לשכנע את הממשל האמריקאי בצדקת דרכו‬ ‫דווקא באמצעות הבלטת ההבדלים בין המשטר הדמוקרטי למשטר הקומונטיסטי‪.‬‬ ‫ארצות הברית לפי פרידמן הינה עולם בפני עצמו‪ ,‬ונכון להיום התחרות מבחוץ של סין‬ ‫ומדינות אחרות מעלה אפשרות לעומתית למשטר האמריקאי‪.‬‬ ‫אין זה סוד כי אמריקאים חלוקים במדיניות החוץ‪ .‬יש את המפלגה הדמוקרטית ויש‬ ‫את המפלגה הרפובליקנית‪ .‬אך שניהם אוהבים לעסוק דווקא במדיניות הפנים‪ .‬ואצל‬

‫ניתן לראות עד כמה גישתו טבועה בכל‬ ‫אמריקאי ובשיטה האמריקאית‪.‬‬ ‫אך דווקא מכל הסיבות הללו גם אם‬ ‫כל ישראלי היה מקבל ושואף להיות‬ ‫פרידמנאי הוא לא היה מצליח‪ .‬זאת‬ ‫למרות שישראלים רבים חושבים שהם‬ ‫אח תאום של אמריקה‪ .‬וגם פוליטיקאים‬ ‫ואחרים חושבים לעצמם כי מדינת‬ ‫ישראל היא בסך הכל מדינה נוספת ה ‪51‬‬ ‫של ארצות הברית‪.‬‬

‫האמריקאי מדיניות הפנים זו מילה נרדפת לכלכלה‪ .‬והיא החשובה והמובילה ומפילה‬

‫אך האיומים הקיומיים של ישראל‪,‬‬

‫ממשלות‪ .‬או כפי שהתבטא קלינטון לקראת הבחירות של ‪.It’s the economy, stupid 1992‬‬

‫הפוליטיקה‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬הדת השלטת‪,‬‬ ‫גודל הכלכלה ועוד ועוד הם שמעידים‬ ‫עד כמה ישראל שונה ואפילו הפך של‬ ‫ארצות הברית‪ .‬בישראל מדיניות החוץ‬ ‫היא שמשפיעה ביותר על מדיניות‬ ‫הפנים‪ .‬השוק הישראלי קטן‪ ,‬פצפון‪ ,‬ולכן‬ ‫מונופול יכול להשפיע באופן דרמטי‬ ‫וחמור על החברה‪.‬‬ ‫תארו לכם סוהר שמחליט להעלות את מחיר הסיגריות בקנטינה של בית כלא‪ .‬עכשיו‬ ‫תארו לכם בעל מכולת שמחליט להעלות את מחיר הסיגריות‪ .‬כמובן שהדוגמא מופרכת‬ ‫אבל נועדה להמחיש את ההבדל בין ארצות הברית לישראל‪.‬‬ ‫משכך‪ ,‬ישראלי יתקשה ביותר להבין לעומק את תפיסת עולמו המעשית של פרידמן‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫‪53‬‬

‫אחרית דבר‬ ‫בעידן הנוכחי של הצפת מידע כמדוני שאין בעיה למצוא באופן ספציפי‬ ‫מידע על כל רכיב שכתבתי בספר‪.‬‬ ‫המידע שנובע מניסיון אישי וחוויות אישיות הן שיוצרות גירוי אצל הקורא‬ ‫להמשיך ולהתעמק בנושא המיוחד הזה‪.‬‬ ‫ניסיתי‪ ,‬ואני מקווה שהצלחתי‪ ,‬לגרות את הקוראים להתעמק בחברה‬ ‫האמריקאית‪ .‬הישראלים שפגשתי אשר מצליחים בארצות הברית מבינים‬ ‫לעומק את החברה האמריקאית ורק לאחר מכן מוסיפים את הפאן הישראלי‬ ‫שבהם‪ .‬יש צורך בצניעות‪ ,‬בסקרנות ובסבלנות כדי להבין את הדקויות של‬ ‫חברה כלשהי‪ ,‬ובטח של החברה האמריקאית‪ .‬ועל גבי אותן הבנות להוסיף‬ ‫את התבלין הישראלי המיוחד כל כך שיש לנו כישראלים‪.‬‬ ‫הספר הינה טעימה מפרי ניסיון שלי אשר נכתב מתחילתו ועד סופו על ידי‪,‬‬ ‫מתוך חוויות אישיות שלי‪ .‬כמובן שאשמח שתשתפו אותי בחוויות האישיות‬ ‫שלכם‪.‬‬

‫בהצלחה רבה!!! ‪America here we come‬‬

‫אהרן וולק (יליד ‪ )1973‬אמריקאי ‪ -‬ישראלי חי ונושם נדל"ן למגורים מעל ‪ 25‬שנה‪.‬‬ ‫המחבר הינו‪ ,‬עו"ד אשר מתמחה בנדל"ן‪ ,‬יזם נדל"ן‪ ,‬סופר‪ ,‬ומרצה מבוקש בתחום‪ .‬עוסק כל חייו‬ ‫המקצועיים בייצוג לקוחות ברכישת נכסי נדל"ן‪ .‬מייצג אמריקאים שרוכשים בתים בישראל‪,‬‬ ‫וישראלים שרוכשים בתים בבוסטון‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬ ‫הפורטה של אהרן וולק באיתור‪ ,‬רכישה‪ ,‬מימון‪ ,‬השבחה‪ ,‬השכרה ומכירת בתי מגורים בישראל‬ ‫ובבוסטון‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬ ‫אהרן וולק אמריקאי‪ -‬ישראלי‪ :‬בעל אזרחות כפולה‪ .‬עורך דין ישראלי‪ .‬ובארצות הברית‪ -‬בעל‬ ‫רישיון תיווך‪ ,‬רישיון לבדיקת תקן בתים ‪ ,Home Inspector‬רישיון להוצאת היתרי בניה ועוד‪.‬‬ ‫את הידע הרחב והניסיון האישי רב השנים העלה אהרן וולק על הכתב בסדרת ספרים וזאת‬ ‫לצורך הנגשת עולם הנדל"ן לציבור הרחב‪ .‬בספריו אהרן וולק נותן דגש להסביר באופן מפורט‬ ‫ופשוט תהליכים מסובכים בעולם הנדל"ן‪ .‬כך הוא פורש בפני הקוראים בשפה העברית את כל‬ ‫שרשרת התהליכים והמושגים והמנטליות האמריקאית מעולם הנדל"ן האמריקאי‪ .‬וגם להיפך‪-‬‬ ‫אהרן וולק מנגיש בשפה האנגלית ומסביר עבור האזרח האמריקאי את עולם הנדל"ן הישראלי‪.‬‬ ‫הספר הנוכחי לכבוש את ארצות הברית כישראלי‪ ,‬הינו פועל יוצא של ניסיון החיים של המחבר‬ ‫והידע המקצועי שלו‪.‬‬ ‫הספר מיועד לציבור הרחב שרוצה לעבוד ולעשות עסקים בארצות הברית‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫‪55‬‬