''מאי הקהל?'' קובץ מיוחד על שנת הקהל יו''ל לרגל שנת הקהל ה'תשפ''ג

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 1 ב''ה פתח דבר מהי שנת הקהל? מהו המקור בתורה? ומה מוסיף הרמב''ם על כך? מהם הדברים שעשו פעם ב'הקהל'? מהם הדינים שנהגו אז? מהם הדברים שעושים היום ב'הקהל'? מה הוראת הרבי לשנת הקהל? ועוד מלא שאלות כאלה ואחרות לגבי שנת הקהל . בקובץ זה נסביר את כל הדברים שצריך לדעת על שנת הקהל בזמן בית המקדש וכן בזמננו! וכן נוסיף שלשלת הקהל מה היה בכל שנות הנשיאות של הרבי בשנת הקהל מה היו האירועים המיוחדים!! וכן מופיע בסיומו של הקובץ 'שלשלת הקהל' מה הנקודה המרכזית שהייתה באותה שנה! )כמעט כולם מתרצ''ב עד תשמ''ח( ושנזכה ש תהא שנת פתאום גאולה! 'שגיאות מי יבין' נעשה כמיטב יכולתנו לדייק בפרטים השונים ואם עלתה בידנו טעות כזו או אחרת אזי אם תוכלו לרשום ולשלוח את [email protected]: למייל הטעיות מתוך תקווה שבעז''ה בעוד אתם מעיינים בקובץ זה כבר נזכה לגאולה האמיתית והשלימה ונזכה ל'מעמד הקהל' בבחינת 'חדש ימינו כקדם'. בברכה: עורך הספר. כל הזכיות שמורות: לזיג זג גרפיקה ב.ע.מ מהדורה ראשונה: א' דחוה''מ סוכות ה'תשפ''ג הקובץ לע''נ: יהודה לייב בן מרדכי אברהם ישעיה גרונר חיים שמואל מנחם מענדל בן סעדיה ליברוב

2'' מאי הקהל?'' ראשי פרקים: שער התורה------------------------------------------ 3 שער הגמרא ----------------------------------------- 4 שער הרמב''ם--------------------------------------- 9 טעם קריאת המלך וכיום --------------------------- 11 הקהל כיום------------------------------------------ 12 שער 'דברי המלך'----------------------------------- 13 מבצע הקהל ---------------------------------------- 18 'שלשלת הקהל' ------------------------------------ 19 'הידעת על הקהל'---------------------------------- 20

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 3 שער התורה מתי בעצם 'נפגשנו' לראשונה בתורה ובכלל עם מצוות הקהל? זה קרה לקראת פטירתו של משה )במהלך 36 הימים שבהם נאמר 'חומש דברים' 1 ע''י משה( הוא מצווה אותנו בשתי מצוות האחרונות ''מעמד הקהל'' וכתיבת ס''ת המקור מהתנ''ך: )חומש דברים פרשת וילך פרק לא' פסוקים יא'-יג'( י וַיְצַ ַ֥ ו מֹש ֶׁ֖ ה אֹות ָ֣ ם לֵאמֹֹ֑ ר מִ קֵ ָ֣ ץ ׀ ש ָ֣ בַ ע ש נִִ֗ ים בְ מֹעֵ ד שְ נַ ַ֥ת הַ שְ מִ ט ֶׁ֖ ה בְ חַ ַ֥ ג הַ סֻּ כּֽ ֹות׃ יא בְ בָ֣ ֹוא כ ל־יִשְ ר אִֵ֗ ל לֵ ּֽ ר אֹות֙ א ת־פְ נֵי֙ יְהו ָ֣ה אֱ ֹלה ֶ֔ יָך בַ מ קֶׁ֖ ֹום אֲ ש ָ֣ ר יִבְ ח ֹ֑ ר תִ קְ ר ָ֞ א א ת־הַ תֹור ַ֥ה הַ ז ֹ את נ ֶַ֥֥ג ד כ ל־יִשְ ר אֵ ֶׁ֖ ל בְ א זְ נֵיה ּֽ ם׃ יב הַ קְ הֵ ָ֣ ל א ת־ה ע ִ֗ ם ה ּֽ אֲ נ שִ ִׁ֤ ים וְ הַ נ שִ ים֙ וְ הַ טֶַ֔ ף וְ גֵ ֶּֽ֥רְ ָךֶׁ֖ אֲ ש ָ֣ ר בִ שְ ע ר ֹ֑יָך לְמַַ֨ עַ ן יִשְ מְ ע֜ ּו ּולְמַ ָ֣ עַ ן יִלְמְ דִ֗ ּו וְ י ֶּֽ֥רְ אּו֙ א ת־יְהו ָ֣ה אֱ ֹלּֽ הֵ יכ ֶ֔ ם וְ ש ּֽ מְ רָ֣ ּו לַ ּֽ עֲשֶ֔ ֹות א ת־כ ל־ דִ בְ רֵ ֶׁ֖ י הַ תֹור ַ֥ה הַ ז ֹּֽ את׃ יג ּו ְבֵניָ֞ הם ֲא ָ֣שר ּֽלֹא־ י ְדִ֗עּו ִי ְש ְמעּ֙ו ְול ָ֣מְ דֶ֔ ּו לְיִרְ א ֶׁ֖ ה א ת־יְהו ָ֣ה אֱ ֹלּֽ הֵ יכ ֹ֑ם כ ל־ ַה י ִִ֗מים ֲא ַ֨ שר ַא ִׁ֤תם ַחִיי ֙ם ַעל־ ָ֣הֲא ד ֶ֔ מה ֲא ַ֨ שר ַא ֜ תם ּֽ ֹע ְבִִ֧רים את־ ַהַיְרֵ דן ֶׁ֖ש מה ּ לְרִ שְ ת ּֽ ה הסבר הפסוקים: בעצם מה שמשה מצווה את בני ישראל לפני מותו זה שבפעם בשבע שנים אחרי שקיימתם את מצוות ה' שהיא שנת שמיטה בואו כל ישראל התכנסו במקום ששם 2 כל ישראל מתכנסים ברגל, במקום שהשכינה שרויה בו. כאמור שבתחילת השנה שאחרי שנת שמיטה בחג סוכות אז כל ישראל ומשה ממשיך לפרט גם המבוגרים וגם הילדים הקטנים וכן גם הנשים והגרים כל ישראל ממש כל ישראל. משה אומר גם את הסיבה להביא את הטף 'למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת'. והוא ממשיך שאם חלק מהבנים לא שמעו זאת אז שילמדו שצריך ליראה את 3 הקב''ה כל החיים. וזה בעצם 'היכרות הראשונית' עם מצוות הקהל. ב בעמוד 17 ראה שיחה של הרבי לעניין 'השארת' מצוות אלו לסוף התורה. 2 כך נראה עפ''י הפסוקים, לא כתוב מקום מפורש אלא ''במקום אשר יבחר''. 3 ומשה מוסיף כהכנה לכניסה לארץ: שידעו זאת אשר אתם בארץ שאתם עומדים לרשת אותה.

4'' מאי הקהל?'' שער משנה וגמרא מסכת סוטה דף מא. הצבוע והמוקף זה קשור לסוגיית הקהל!

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 5 המשנה במסכת סוטה שמדברת לגבי מצוות המלך שהיא בעצם מצוות הקהל היא מגיעה לאחר שבמשניות הקודמות דיברנו לגבי אלו מצוות נאמרים בלשון הקודש, וכלשון המשנה: )מסכת סוטה פרק ז' משנה ב'( ''ואלו נאמרין בלשון הקודש.... ופרשת המלך'' ואז ר' יהודה הנשיא ממשיך לפרט בפרק ז' על כל מצווה ומצווה שנאמרת בלה''ק ועד שהיא מגיעה למצוות הקהל! הסבר המשנה: המשנה פותחת בשאלה 'פרשת המלך כיצד' איך בכלל מקיימים את מצווה זו? והיא ממשיכה ומפרטת מה הזמן )בהמשך נראה זאת מתוך הרמב''ם(ואיך עושים זאת: המשנה מפרטת מהם דיני הקהל: )המודגש זה מילות המשנה( א. הזמן- מוצאי יו''ט ראשון של חג סוכות בשנה השמינית )ומוסיפה במוצאי השנה השביעית( ב. היכן- בביהמ''ק בעזרה ג. על בימה של עץ ששם הוא יושב עליה . ד. סדר העברת ס''ת למלך:

6'' מאי הקהל?'' חזן הכנסת )שהוא השמש של בית הכנסת שהיה במקדש( והוא מעבירו לראש הכנסת )שהוא מנהל בית הכנסת( והוא מעבירו לסגן הכהן גדול והוא מעבירו לכהן גדול והוא מעבירו למלך. ה. המלך מקבל ספר התורה כשהוא עומד, הוא מתיישב וקורא. ]המשנה בדרך אגב )לגבי אופן הקריאה של המלך( מביאה מעשה ממלך בשם 'אגריפס': )מלך ישראל שהיה מזרעו של הורדוס( )המשנה מביאה המשך סיפור מעניין לגבי מעמד הקהל ואגריפס המלך: שאגריפס המלך קיבל את הס''ת )במעמד הקהל( כאשר הוא עמד ובשעת הקריאה גם כן עמד )!( ושיבחוהו חכמים. בהמשך קריאת התורה של ה'אגריפס המלך' במעמד הקהל שהגיע לפס' ''ללא תוכל לתת עליך איש נכרי'' )שפס' זה מפרט את מי שאינו יכול להיות מלך ישראל( בכה אותו מלך, וכולם אמרו לו ''אל תתיירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה''( [ ו. מהיכן קורא המלך במעמד הקהל? מתחילת חומש דברים עד פרשת 'שמע' ! ואת פרשות: א. שמע. ב. והיה אם שמוע. ג. עשר תעשר. ד. כי תכלה לעשר. ה. פרשת המלך )הנמצאת בחומש דברים בפרק יז'( ו. ברכות וקללות ועד שגומר כל הפרשה. )דהיינו פרשת כי תבוא( ז. המלך מברך את אותן ברכות כמו שהכהן גדול מברך ביו''כ )ואלו הן:..................( במקום הברכה שהכה''ג מברך ביו''כ 'מחילת עוון' אז המלך מברך ברכה של ה'רגלים'. ע''כ המשנה שעוסקת בהקהל

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 7 כעת הגמרא פותחת בשאלה: אתה אומר לי במשנה 'במוצאי יו''ט ראשון של חג בשמיני'' עולה על דעתך לומר כזה דבר שביום השמיני יעשו את הקהל?? הרי ראינו 3 מילים לפני זה במוצאי יו''ט ראשון של חג! אלא עונה הגמרא: באמת עושים את הקהל במוצאי יו''ט ראשון של חג ובשמיני זה בשנה השמינית למחזור השמיטה )שמיטה זה בשביעי והקהל בשמיני!(. הגמרא עכשיו שואלת על הפסוק שממנו נלמדה מצוות הקהל: '' מִ קֵ ץ ש בַ ע ש נִים במועד שְ נַת הַ שְ מִ ט ה בְ חַ ג הסוכות, בְ בֹוא כֹל יִשְ ר אֵ ל לִרְ אֹות אַ תְ פ נַי ה' אלקיך" למה צריך את כל ה''פירוט''' של פסוק זה! אולי פשוט נסתפק במילים ''מקץ שבע שנים''!! שבפעם בשבע שנים צריך לעשות הקהל!! אלא אם היה כתוב רק את זה היינו אומרים נספור 7 שנים מרגע הכניסה לארץ ואז זה לא ייצא בשנת השמיטה4 ! ולכן כתוב ''מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה'' ! הבנו למה צריך 'שנת השמיטה' אז שהיה כתוב ''מקץ שבע שנים בשנת השמיטה'' למה צריך המילה ''במועד''? אלא עונה הגמרא: שאם לא היה 'במועד' הייתי חושב שצריך לעשות את מעמד הקהל בסוף שנת השמיטה! ולכן התורה באה ומוסיפה את המילה 'במועד' דהיינו המועד הקרוב לסיום שנת השמיטה בחודש תשרי. 4 ובעצם כל העיקר של מצווה זו זה שנת השמיטה! )מזה רואים כך(

8'' מאי הקהל?'' אז אם כן מדוע התורה רשמה ''בחג הסוכות''? אלא כי בלי זה היינו חושבים שזה יכול להיות גם בר''ה!! ולכן מוסיפים המילים ''בחג הסוכות''! לפי''ז יוצא שהיינו חושבים שהקהל היה יכול להיות גם ביו''ט אחרון של סוכות אלא התורה באה ואומרת ''בבא כל ישראל''! מתי כל ישראל נמצאים בבית המקדש ? בתחילת הרגל! במוצאי יו''ט ראשון של חג סוכות!! נסיים את שער הגמרא בניסיון לימוד קטן: יש דין ש'אין חולקין כבוד לתלמיד במקום )שנמצא( הרב'' והגמרא אומרת שמהמשנה שלנו רואם שכן חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו כדוגמת: ''וחזן הכנסת נוטל ס''ת ונותנו לראש הכנסת'' שרואים שכן נותנים מקום של כבוד ל'תלמיד' על פני הרב''. דוחה זאת אביי ואומר: לא! אלא הכוונה היא שמעבירו משום שיראו כמה המלך גבוה מן העם!

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 9 שער הרמב''ם כעת נפנה למקום שבו אנחנו נדע קצת מה יש עוד במצוות הקהל חוץ מזה שצריך לבוא למקום כלשהו )והיכן!( שהמלך קורא )מה הוא קורא?( על מה הוא קורא? ועוד מלא שאלות שעולות מקריאת הפסוקים, ובעצם ההלכות לקיום המעמד המיוחד הוא מהרמב''ם בספר קורבנות בהלכות חגיגה פרק ג' בכל אותו הפרק הרמב''ם מפרט את דיני ומנהגי מצוות הקהל! ספר קורבנות להרמב''ם הלכות חגיגה פ''ג הלכות א'-ה': א מצות עשה להקהיל את כל ישראל, אנשים ונשים וטף, בכל מוצאי שמיטה כשיעלו לרגל, ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת--שנאמר "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות. בבוא כל ישראל . . . הקהל את העם, האנשים והנשים והטף, וגרך, אשר בשעריך הסבר: הרמב''ם פותח את 'הלכות הקהל' באומרו שזה מצוות עשה שצריך להקהיל את כל ישראל במוצאי שמיטה בפעם הראשונה אחרי שנת שמיטה בחג הסוכות בפעם הראשונה שבעצם כל ישראל מגיעים לבית המקדש אז שם מצווה הקב''ה לקרוא פרשות שיזרזו אותם לקיים מצוות, . 5 וכן פרשות שיחזקו אותם על זה שקיימו את המצוות ב כל הפטור מן הראייה, פטור ממצות הקהל--חוץ מן הנשים והטף והערל; אבל הטמא פטור -- ממצות הקהל שנאמר "בבוא כל ישראל וזה אינו ראוי לביאה. והדבר ברור שהטומטום , והאנדרוגינוס חייבין, שהרי הנשים חייבות הסבר: הרמב''ם בהלכה זו מפרט מי חייב במצוות 'הקהל' הוא אומר כלל 'הפטור מן הראייה פטור ממצות הקהל' דהיינו: מי שפטור מלהביא קרבן אז הוא פטור ממצות הקהל. אבל 'נשים וערל' שהם פטורים מקרבן ראייה אז בכל זאת במצוות הקהל הם יהיו חייבות. אבל הטמא הוא פטור ממצווה זו, )ובעצם עכשיו הרמב''ם אומר את הסיבה של חיוב מצוות הקהל( כי נאמר 'בבוא כל ישראל' ויוצא מזה כך: מי שנכלל בתוך ישראל חייב, אבל מי שלא פטור, ולגבי הטמא אזי הוא לימי טומאתו לא נקרא חלק מישראל. אבל לגבי טומטום והאנדרוגינוס )ספק בן ספק בת( אז חייב במצוות הקהל כי הרי גם נשים חייבות. ג אימתי היו קוראים--במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית. והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת הנשים היו קוראים. וקורא כשהוא יושב; ואם קרא מעומד, הרי זה משובח הסבר: הרמב''ם עכשיו אומר את ה'פרטים הטכנים' למעמד החשוב הזה: 1 .זמן המעמד- מוצאי יו''ט ראשון של סוכות, )שזה א' דחוהמ''ס( של השנה השמינית. 2 .מיהו הקורא? מי שיקרא את הפרשיות יהיה המלך 5 לענ''ד : מתסתמא זה גם הטעם לקיום מצוות הקהל מייד במוצאי שנת שמיטה, לחזק את כל החקלאים ואת כל היהודים ששמרו את שנת שמיטה.

10'' מאי הקהל?'' 3 .מקום המעמד- המקום יהיה בעזרת נשים בביהמ''ק. 4 .אופן הקריאה- יושב- יצא. עומד- משובח. ד מהיכן היה קורא: מתחילת חומש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע; ומדלג ל'והיה אם שמוע תשמעו' וגומר אותה ומדלג ל'עשר תעשר' וקורא מ'עשר תעשר' על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד ''מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב'' ופוסק. הסבר: בהלכה זו הרמב''ם מפרט את מה המלך היה קורא בתורה במעמד הקהל! הרמב''ם אומר שמתחילים מתחילת חומש דברים ובאמצע מפסיקים בכל מיני מקומות )ראה בהלכה את המודגש( ומסיים בסוף פרשת כי תבוא. ה כיצד הוא קורא: תוקעים בחצוצרות בכל ירושלים, כדי להקהיל את העם; ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידים אותה באמצע עזרת נשים. והמלך עולה ויושב עליה, כדי שישמעו קריאתו; וכל ישראל העולים לחג, מתקבצים סביביו. וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך--כדי להדרו ברוב בני אדם. והמלך מקבלו כשהוא עומד; ואם רצה, יושב. ופותח ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, וקורא הפרשיות שאמרנו עד שהוא גומר, וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברכים בבתי כנסיות. הסבר: בהלכה זו הרמב''ם אומר את דיני הקריאה! לפני המעמד: תוקעים בחצוצרות ברחבי ירושלים ע''מ להקהיל את העם! המלך היה קורא באמצע עזרת נשים כדי שכולם ישמעו על בימה גדולה שהייתה מעץ. וכל האנשים שהגיעו מתקבצים סביב הבימה, את הספר תורה היו מעבירים מאיש לאיש עד שזה מגיע לחזן )השמש( של ביהכנ''ס )שהיה במקדש( והוא מביאו לראש )מנהל( בית הכנסת והוא מעבירו לסגן )הכוהנים( והסגן מעבירו לכהן הגדול והוא מעבירו למלך. שהמלך מקבל את הספר תורה שהוא עומד, אבל אם המלך רצה לשבת אז הוא יושב, והוא פותח את הספר תורה ומברך כמו שנוהגים לברך בכל פעם שמוצאים ספר תורה בבית הכנסת, הוא קורא את הפרשיות גומר ומברך כדרך שמברכים בביהכנ''ס. בהלכות הבאות הרמב''ם ממשיך לפרט הרמב''ם לגבי מצוות הקהל על דינים שהמלך צריך לעשות: ה הקריאה והברכות בלשון הקודש שנאמר: תקרא את התורה הזאת- בלשונה אע''פ שיש שם לועזות. הסבר: במסכת סוטה מופיע שם כל מיני מקומות שצריך לקרוא בלה''ק ואחד המקומות מופיע 'פרשת המלך'- שזה מצוות הקהל. וכן הרמב''ם אומר כך. יא יום הקהל שחל להיות בשבת, מאחרין לאחר השבת, מפני תקיעת החצוצרות והתחינות, שאינן דוחין את השבת הסבר: כאן הרמב''ם מסיים את הלכות הקהל באומרו שאם ט' דחוהמ''ס יוצא בשב''ק דוחים את זה ליום ראשון עקב החצוצרות והתחינות! )וכן מופיע בגמ' מסכת מגילה: אֲ בָ ל זְ מַ ן עֲצֵ י כֹהֲ נִים .וְ תִ שְ עָ ה בְ אָ ב וַחֲ גִ יגָה וְ הַ קְ הֵ ל — מְ אַ חֲ רִ ין וְ ל ֹא מַ קְ דִ ימִ ין( סליק להו הלכות חגיגה להרמב''ם

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 11 מדוע דווקא המלך קורא? הַ אבְ רַ בְ נ אל מַ סְ בִ יר: אַ תְ ט עַ ם הַ צִ ּוּוי ש הַ מ ל ְך יִקְ ר א בְ תֹור ּה וְ ל ֹא מִ יש הּו אַ חֵ ר, הֱ יֹות וְ הַ מ ל ְך הּוא הַ נ פ ש הַ כְ ל לִית ש ל כֹל עַ ם יִשְ ר אֵ ל, כְ ש הַ מ ל ְך קֹורֵ א בְ תֹור ּה אַ תְ הַ פַרְ שִ יֹות הַ נִקְ ר אִ ים בְ מִ סְ ג ר ת מַ עֲמ ד הַ ק ה ל הֲ רֵ י ז ה כְ אִ ּלּו כֹל עַ ם יִשְ ר אֵ ל קֹורֵ א אַ תְ אֹות ם הַ פַרְ שִ יֹות אחרי פירוש זה מהו הקהל כיום? וְ הַ מְ פ רְ שִ ים מַ סְ בִ ירִ ים, ש כַיֹום, כַאֲ ש ר אֵ ין בַ יִת הַ מִ קְ ד ש קִ יֵם וְ אֵ ין מ ל ְך עַ ל יִשְ ר אֵ ל מִ תֹק ף חֻּ קִ י הַ תֹור ה ּוכְ פִ י ש ה י ה בְ אֹות ּה הַ תְ קּופ ה - מִ ן הַ נִדְ ר ש הּוא ש ה"ג דֹול ש בְ יִשְ ר אֵ ל", ש הּוא הַ מ ל ְך כ עֵ ת, יְשַ מֵ ש בְ תַ פְ קִ ידֹו ש ל הַ מ ל ְך ש ה י ה בַ זְ מַ ן ש בֵ ית הַ מִ קְ ד ש ה י ה קִ יֵם, ו"יִקְ ר א אַ תְ הַ תֹור ה" - יְעֹורֵ ר אַ תְ ה ע ם לְלִמּוד הַ תֹור ה וְ קִ יּום הַ מִ צְ וֹות מִ תֹוְך יִרְ אַ ת הַ שֵ ם בַ מֹועֵ ד "הַ ק ה ל" כְ פִ י ש ה י ה בַ בַ יִת הַ מִ קְ ד ש, בְ אֹפ ן כְ ז ה ש קְ רִ יא ה זֹו תַ שְ פִ יעַ עַ ל עַ ם יִשְ ר אֵ ל לְהֹוסִ יף ב ז ה "ת מִ יד כֹל הַ יַמִ ים'' בְ י מֵ ינּו אֵ ּלּו, כַאֲ ש ר ה"ג דֹול ש ב עַ ם" הּוא נ שִ יא הַ דֹור - מַ צֹות ה"הַ ק ה ל" ֻּמ ט לת ע ליו ּו ִמ ַת ְפ ִקידֹו ְלעֹוֵרר ַא ְת ֹכל ַהְיהּו ִדים ִב ְשַנת ה" ַה ק הל" ְל ִיְר אה ַא ְת .הַ שֵ ם פַעַ ם הִ תְ בַ טֵ א ה רַ בִ י כִ י "נ שִ יא דֹורֵ נּו, מו"ח ]=מֹורִ י וְ חֵ מִ י[ אַ דְ מֹו"ר ש הּוא דֻּגְ מַ ת הַ מ ל ְך ש קֹורֵ א בְ תֹור ּה בַ הַ קְ הֵ ל..". כְ מֹו כֵן מ צִ ינּו בְ שִ יחֹות יו ה רַ בֹות ש ל ה רַ בִ י אַ תְ יַחֲ סֹו לְכ ְך ש אֲ מִ ירַ ת הַ חֲ סִ ידֹות עַ ל י דִ י נ שִ יא הַ דֹור ז הּו בִ בְ חִ ינַת "שְ כִ ינ ה מְ דַ ב ר ת מִ תֹוְך גְ רֹונֹו", ּומַ קְ בִ יל ה לְכ ְך ה עֻּבְ ד ה ש בְ מַ צֹות הַ ק ה ל יֵש עַ ל הַ שֹומְ עִ ים לְהִ תְ יַחֵ ס לִדְ ב רַ י הַ תֹור ה הַ נ אֱ מ רִ ים מִ פִ י הַ מ ל ְך "כְ אִ ּלּו מִ פִ י ."הַ גְ בּור ה שֹומְ ע ּה הֱ יֹותֹו ש ל ה רַ בִ י כְ נ שִ יא הַ דֹור "מְ מֻּ צ ע הַ מְ חַ בֵ ר", אֲ ש ר מַ עֲבִ יר ל נּו אַ תְ הַ דִ בְ רִ י ֱאלֹו ִקים ַחִיים, ִאם ְב ַמֲא מִרי ַהֲח ִסידֹות ו ֵאם ַב ִשיחֹות ַה ֹק דש אֹו ְב ִמ ְכ ת ִבים, מְ הַ ּו ה ה סְ בֵ ר ב רּור לְכ ְך ש ה רַ בִ י נ טַ ל עַ ל עַ צְ מֹו אַ תְ הַ מְ שִ ימ ה הַ כַבִ יר ה לְהַ גִ יעַ ַל ֹכל ְש כבֹות ה עם ַהְיהּו ִדי ּו ְלעֹוֵרר אֹותֹו אֹודֹות ַמצֹות ַה ק הל. י ִעידּו ַעל כְך בֵ אּור יו הַ נִפְ ל אִ ים בִ שְ נַת תשמ"א אֹודֹות מַ צֹות הַ ק ה ל וְ שַ י כּות ּה בַ זְ מַ ן הַ ז ה, הַ הִ תְ עֹורְ רּות ה עֲצּומ ה בְ מִ בְ צ ע הַ ק ה ל בִ שְ נַת תשמ"ח וְ הֹור אֹות יו ה רַ בֹות בִ דְ בַ ר חִ יּוב מַ צֹות הַ ק ה ל עַ ל כֹל יְהּודִ י וְ ש תַ פְ קִ יד כֹל א ח ד הּוא לִהְ יֹות ה" מ לְך" ְב ַע ְצמֹו ּו ְלעֹוֵרר ַא ְת ַהְיהּו ִדי ַה ֵשִני ְל ִיְר אה אַ תְ הַ שֵ ם

12'' מאי הקהל?'' ולמעשה הקהל כיום מהו? מִ צְ וַת הַ ק ה ל מְ יֻּח ד ת מִ כ ל שְ א ר הַ מִ צְ וֹות, מִ שּום ש בְ כ ל הַ מִ צְ וֹות ש ַבתֹו רה ֵיש ְל ַקְי מם ִב ְז ַמן ּו מקֹום ְמֻּס י ִמים, ּומַ צֹות הַ ק ה ל מִ תְ יַח ד ת בְ כ ְך, ש ּלַמְ רֹות ש כְ ב ר נ חֱ רַ ב בֵ ית הַ מִ קְ ד ש בִ יכ לְתֵ נּו גַם עַ ת ה לְקַ יֵם א ת מִ צְ ו ה זֹו - כִ י תָ כְ נָה שֶׁ ל הַ מִ צְ וָה הִ יא חִ ּזּוק דַ ת הָ אֱ מֶׁ ת - לְיִרְ א ה א ת הַ שֵ ם, ש ז ה עִ נְי ן נִצְ חִ י וְ נִת נ ת ל נּו א פְ ש רּות לְקַ יֵם א ת הַ מִ צְ ו ה גַם כַאֲ ש ר הַ פְ ר ִטים ַה ט ְכ ִנִיים ֵאי נם בשלמותם. בְ מ ש ְך כ ל הַ דֹורֹות ב ה ם ל ֹא הִ תְ אַ פְ שֵ ר קִ יּום הַ מִ צְ ו ה כְ תַ ק נ ה, ה יּו מִ גְ דֹולֵי יִשְ ר אֵ ל ש ּלִקְ רַ את ש נ ה זֹו עֹורְ רּו לְקַ יֵם "זֵכ ר לְהַ קְ הֵ ל" .ב אֳ פ נִים שֹונִים בְ ע שְ רֹות שִ יחֹות וְ אִ גְ רֹות מְ ב אֵ ר ה רַ בִ י א ת אֹפ ן קִ יּום מִ צְ וַת הַ ק ה ל בְ י מֵ ינּו, ש אֵ ינ ּה רַ ק כְ "ז כ ר" וְ דִ מְ יֹון לַמִ צְ ו ה הַ מְ קֹורִ ית א ּל א זֵה ה מַ מ ש לְצִ ּוּוי בַ תֹור ה. ְב ֵבאּו ריו ַהתֹו ר ִנִיים ַעל ַה ִמ ְצ וה הַר ִבי ַמ ְדִגיש ש ַמ ְטַרת הַ מִ צְ ו ה, ש הִ יא "לְיִרְ א ה א ת ה'", אֵ ינ ּה רַ ק תֹוצ א ה מִ קִ יּום הַ מִ צְ ו ה א ּל א הִ יא ִע ַקר ְוגּוף ַה ִמ ְצ וה; ּו ְלאֹור זֹאת, ַכ ֲא שר ְמ ַקְי ִמים ְב י ֵמינּו ִה ְת ַכ ְנסּויֹות בְ סִ ימַ ן "הַ ק ה ל" הַ מְ חַ זְ קֹות א ת יִרְ אַ ת ה', הֲ רֵ י ז ה נ חֱ ש ב לְקִ יּום מִ צְ וַת הַ ק ה ל מַ מ ש - שִיְר ַאת ה' ִהיא ַמהּו תּה ּוְנֻּק ד תּה ה ִע קִרית. יֹותֵ ר מִ כ ְך - הֱ יֹות ש א נּו מְ צֻּּוִ ים "לְיִרְ א ה א ת ה' כ ל הַ י מִ ים", עַ ל כֵן פְ עֻּּל ת ּה ש ל מִ צְ וַת הַ ק ה ל שַ י כ ת בְ מ ש ְך "כ ל הַ י מִ ים", אַ ף בְ י מִ ים ש אֵ ינ ם שְ נַת הַ ק ה ל, וְ אֵ ינ ּה מִ סְ תַ כ מ ת בְ אֵ רּועַ חַ ד פַעֲמִ י בְ מֹוצ אֵ י .הַ ש נ ה הַ שְ בִ יעִ ית בְ בֵ ית הַ מִ קְ ד ש כְ שֵ ם ש בְ מַ עֲמַ ד הַ ק ה ל ה י ה עַ ל כ ל עַ ם יִשְ ר אֵ ל לְהֹופִ יעַ בְ בֵ ית הַ מִ קְ ד ש - כ ל א ח ד לַמְ רֹות דַ רְ ג תֹו וַעֲבֹוד תֹו, בֵ ין אִ ם הּוא חֹוטֵ ב עֵ צִ ים אֹו שֹואֵ ב מַ יִם - ה אֲ נ שִ ים וְ הַ נ שִ ים וְ הַ טַ ף, כ ְך יֵש לְכ ל יְהּודִ י - בְ לִי הַ בֵ ט עַ ל דַ רְ ג תֹו, מַ עֲמ דֹו ּומַ צ בֹו, שַ י כּות מְ יֻּח ד ת לְהִ תְ עֹורֵ ר בִ שְ נַת הַ ק ה ל ּולְ יִרְ א ה א ת הַ שֵ ם, ש הֲ רֵ י זֹו מִ צְ ו ה הַ מֻּ ט ל ת עַ ל כ ל א ח ד וְ א ח ד ִמִי ְש ר ֵאל, ּו ִב ְשַנת ַה ק הל, ַגם ַכ ֲא שר ֵבית ַה ִמ ְק דש ֵאי ננּו ַק ים, ְמ ַק ֵבל הּוא כֹוחֹות מְ יֻּח דִ ים לְהִ תְ עֹורֵ ר בְ עִ נְי ן ז ה

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 13 שער ''דברי המלך'' שיחות קודש של הרבי נשי''ד מלך המשיח על עניני הקהל! נקדים לשיחות של הרבי ונאמר: לפני שהרבי עלה ל'כס הנשיאות' אזי המושג 'שנת הקהל' . לא היה קיים6 והרבי נשי''ד חידש את העניין של 'שנת הקהל' הרבי מביא לביטוי 'שנת הקהל' 'הוכחה' לדבריו. )מתוס'( את הס''ת למעמד הקהל היו מביאים מקודש הקודשים! הרי לכאורה עולה מיד קושייה שלפי''ז יוצא שהכה''ג נכנס פעמיים בשנה לקודש הקודשים!! והרי ידוע ומפורש שהכה''ג נכנס רק פעם אחת בשנה!! אז איך ייתכן שהיו מוציאים את הס''ת וכל שכן להחזיר? אלא עונה התוס' : שכה''ג היה מוציא את הס''ת ביוה''כ למעמד הקהל ! ומשאיר את הס''ת בחוץ לכל השנה! ומזה לומד הרבי שהס''ת שקראנו בו במעמד הקהל נשאר כל השנה אז כך גם מצוות הקהל נשארת אתנו כל השנה כולה! ומזה הרבי חידש את המושג שנקרא בפי חסידי חב''ד שנת הקהל! 6 יש כאלה שאומרים שגם לפני קבלת הנשיאות אזי הרבי 'חי' עם העניין של הקהל ובהקהל האחרון שלפני קבלת הנשיאות אז הרבי התוועד על העניין של הקהל וראו על הרבי שהוא 'חי בנושא'

14'' מאי הקהל?'' ''הקהל את העם האנשים נשים וטף'' השיחה הראשונה שנביא היא לגבי הטף )הילדים(: מדוע מביאים את הטף? )השיחה נמצאת בלקו''ש חלק יט' שיחת חגה''ס שיחה ג' עמ' 391 במתורגם( הנחת יסוד של הרבי: מצות הקהל היא המצוה היחידה שבה נתחייבו טף. והנה, צריך להבין כוונת הגמרא בחגיגה "טף למה באו? ליתן שכר למביאהם", שהרי צריך לפרש שאין הכוונה דהמצוה היא על מביאיהן, דהרי בקידושין נאמר ש"טפלים חייבים נשים לא כ"ש", וא"כ צריך להבין מהו הפירוש בזה שהבאת הקטנים הוא "ליתן שכר למביאהם" ולא מצד חיוב הטף עצמם? ויובן בהקדים: שהתחלת הדרוש הנ"ל דראב"ע )"טף למה באו כו'"( הוא "אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע". ויש לומר שהפירוש בזה )דלכאורה זה מובן בפשטות, ומדוע צריך רש"י לפרש זה בד"ה מיוחד?(, דמצות הקהל היא על המלך )או הב"ד( שעליו להקהיל את כל ישראל. ורק שמצד החיוב על המלך ישנו חיוב גם על כל יחיד שעל ידי היחידים מקיים המלך את מצותו . וע"ז מפרש ראב"ע "אם אנשים כו'", שמחדש ב' ענינים: )א( שהמצוה היא גם על כל יחיד! )ב( וש"למען ישמעו ולמען ילמדו" היא לא רק מטרת המצוה אלא חלק מגדר המצוה. ובהמשך לזה שואל "טף למה באו" - דאיזה ענין ישנו בהבאת הטף נוסף על הענין הכללי שע"י מתקיים מצות המלך "הקהל גו'" )בדוגמת הענין ד"למען ישמעו" אצל האנשים והנשים(. וע"ז אומר "ליתן שכר למביאהם." בפנימיות הענינים: ענין הקהל הוא גילוי נקודת האמונה שבכל יהודי, שזה "מחזיקות את ידיהם בדת האמת", ולכן: כל ישראל שווים במצוה זו - דנקודת האמונה היא בכל ישראל בשוה. והמצוה היא על המלך - דגילוי נקודת האמונה בא ע"י המלך שהוא הנשמה הכללית דכל ישראל. והקהל פועל על "כל הימים אשר אתם חיים גו'" - דמצד יחידה שבנפש אין שינויים. אך נקודת האמונה צריך לבוא בכוחות פנימיים ולכן ממשיך ראב"ע שאנשים ונשים באים "ללמוד ולשמוע" וע"י הבאת הקטנים מיתוסף בכוחות פנימיים דהאנשים והנשים. וההוראה בעבודת ה' מכך: שמצות הקהל ברוחניות ישנה גם בזמן הגלות, שצריך להקהיל כל א' מבני ישראל, ועי"ז יתגלה נקודת היהדות והאמונה.

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 15 שיחה ב': דיוק בלשונו הקד' של רש''י! )לקו''ש חלק יט' פרשת וילך שיחה ד' עמוד 344) ברש"י )לא, יא(: "תקרא את התורה הזאת: המלך הי' קורא מתחילת אלה הדברים כדאי' במסכת סוטה על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה ." )ההבדל בין רש''י על התורה לבין רש''י על הגמרא: רשי על התורה מפרש- כפשוטו! רשי על הגמרא מפרט את הדינים !( ולפי זה יש שאלה: צריך להבין מה נוגע בפשוטו של מקרא לדעת את הפרטים דמצוות הקהל - "בימה של עץ כו?"' והביאור: רש"י מפרש ש"המלך הי' קורא" )ולא "תקרא: המלך"(, כי רוצה להדגיש שאין כוונת הציווי שהמלך יקרא את התורה פעם אחת בשנה השביעית לאחר הכניסה לארץ )ולא לדורות(, וכפי שיכול להיות קס"ד שזהו המשך להפסוקים שלפנ"ז, שמשה קרא ליהושע וציווה אותו על דבר ההנהגה מיד לאחר מותו, והסיפור ע"ד כתיבת כל התורה. וכדי לשלול פירוש זה מביא רש"י ש"המלך הי' קורא", שאין זה ליהושע דוקא אלא לכל מלך, והקריאה היא מתחילת "אלה הדברים" )דאין זה בהמשך להסיפור ע"ד כתיבת כל התורה(, והכרחו של רש"י לפרש שקאי "על אלה הדברים" הוא מהכתוב "ויראו את ה"א ושמרו לעשות את דברי התורה הזאת". ומפני שלא כל הספר מדבר ע"ד יראת ה', מביא רש"י כדאיתא במס' סוטה, ששם נאמר איזה פרשיות נקראים . אך עפי"ז קשה, איך שייך שכולם ישמעו )וממילא "ושמרו גו'"(? וע"ז מביא רש"י שהיו עושים בימה של עץ בעזרה )ששם ישנו מקום לריבוי אנשים נשים וטף(. מהענינים מופלאים בפרש"י: )לפי מה שהסברנו בשיחה( בפירוש רש''י על התורה: משמע שהפרטים דמצוות הקהל הם גדר בהקהל ולא גדר במלך. משא"כ בפרש"י על הש"ס: משמע שזהו דין במלך, שמפרש שהלימוד דדיני הקהל הוא מפרשת מלך . מיינה של תורה: )הוראה בעבודת ה' מכך( ענין הקהל הוא לאסוף את כל כוחות הנפש להמקדש שבנפש, כדי שהמלך ימשיך יראה וביטול. אך כדי שלא יהי' כאסקופה הנדרסת צריך לבנות בימה, מקום גבוה, אך הבימה צריכה להיות של עץ – עראי, ובעזרה – דוקא לצרכי קדושה.

16'' מאי הקהל?'' שיחה ג': שמיטה ומצוות הקהל! (עפ''י ליקוטי שיחות חלק כד' שיחת פרשת וילך עמוד 233) ברש"י )לא, י(: "מקץ שבע שנים: בשנה ראשונה של שמיטה שהיא שנה שמינית, ולמה קורא אותה שנת השמיטה שעדיין שביעית נוהגת בה בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית'' בפשטות צריך לומר שכוונת רש"י הוא לבאר איך נאמר "מקץ גו' במועד שנת השמיטה" הרי מיד לאח"ז נאמר "בחג הסוכות" שהוא השנה השמינית. אך עפי"ז הי' צריך להביא את התיבות "בחג הסוכות" בדיבור המתחיל, והי' צריך להתחיל "בשנה שמינית" - ולא להקדים "בשנה ראשונה של שמיטה". ומה נוגע שהציווי על הקהל הוא "במועד שנת השמיטה" - כשמקצת דיני שביעית עדיין נוהגים? והביאור בזה: לרש"י קשה מדוע ענין חשוב כל כך ד"למען ישמעו גו' ויראו גו'" הוא בסוף תקופה ולא בהתחלתה? ולכן מפרש שאין הכי נמי המדובר הוא בשנה ראשונה של שביעית, שענין הקהל הוא לפעול התעוררות על משך שש שנות השמיטה הבאות. ורש"י ממשיך שהיא "שנה שמינית" כי התכלית דהקהל הוא להמשיך את ההתעוררות שמלימוד התורה בשנה השביעית על השנים הבאות, ש"שנה .שמינית" מדגיש שבא בהמשך לשנה השביעית בפנימיות הענינים: בשמיטה ישנם ג' ענינים: )א( שביתת האדם, שעי"ז נרגש באדם ש"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", והרגש זה נמשך לשנים שלאחרי שמיטה ע"י מצות הקהל שאז קוראים פרשת "שמע ישראל", שבה מודגש קבלת עול מלכות שמים ולימוד התורה והתעסקות בענינים רוחניים. )ב( שמיטת הארץ, שעי"ז נרגש באדם שהארץ וכללות הנהגת הטבע הוא בבעלותו של הקב"ה. וענין זה נמשך לשאר השש שנים ע"י שהמלך קורא בפרשת "והי' אם שמוע" ששם מבואר ש"מטר ארצכם וגו'" תלוי בקיום רצון ה'. )ג( הפירות הם הפקר לכל, שזה מדגיש שגם לאחר שה' נתן נכסים ליהודי מ"מ הם שייכים להקב"ה. וזה נמשך על כל השש שנים ע"י שבהקהל קורא המלך "עשר תעשר" ו"כי תכלה לעשר" - הפרשת תרומות .ומעשרות, כי הנכסים הם של הקב"ה ועפי"ז יובן ש"עדיין שביעית נוהג בה" הוא בשייכות לענין הג' - "קציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית", כי ענין הב' - שהטבע הוא בבעלותו של הקב"ה - ישנה ממילא בשנה השמינית שהרי אוכלים מהפירות שנתברכו מהשנה השישית - שרואים .'בגלוי את ברכת ה

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 17 שיחה ד': מדוע השאירו את מצוות הקהל לסוף התורה? )ליקוטי שיחות חלק לד' עמוד 87) מצוות עשה האחרונות בתורה - ע"ד ההלכה - הם הקהל וכתיבת ספר תורה )משא"כ בדרך הפשט "כתבו לכם את השירה הזאת" קאי רק על כתיבת שירת האזינו ולא על כתיבת כל התורה( . והביאור ע"ד הפשט: מצות הקהל נכתבה ביום מיתת משה דוקא כי ציווי זה הוא חלק מדברי משה ליהושע "חזק ואמץ גו'", ובהמשך לזה נאמר "תקרא את התורה הזאת גו'", שע"י מצוה כללית זו - ע"י יהושע שהוא מלך - יבואו לקיום כל התורה ועי"ז יתקיימו בארץ. והביאור ע"ד ההלכה - ש"כתבו" קאי על כתיבת התורה )וגם בנוגע להקהל אין התירוץ הנ"ל מספיק, ובפרט לדיעות שהקהל אינה מצות המלך דוקא(: הרמב"ם מבאר בנוגע להקהל ש"חייבין להכין לבם כו' כיום שניתנה בו בסיני כו' כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה". דהיינו שמצות הקהל הוא ע"ד מעמד הר סיני. וא"כ מובן מדוע נאמרה מצוה זו ביום מיתת משה, כי לאחר שמשה - מקבל התורה מסיני - מסתלק, ובנ"י יוצאים מהמדבר - מקום נתינת התורה - מצוה התורה על מצות הקהל כדי שגם בא"י ולאחר הסלקות משה יהי' לבנ"י מעין מעמד הר סיני. ועד"ז הוא בנוגע לכתיבת התורה שמפורש בה ש"כל הכותב ספר תורה ה"ז כאילו קיבלה בידו מסיני ." והצורך בב' מצות שהם ע"ד מעמד הר סיני, הוא מפני שבסיני הי' ב' ענינים, )א( קבלת התורה - שענינה לימוד )ב( וקבלת המצות. וזהו ענין ב' מצות אלו, דתוכן מצות הקהל הוא "ליראה גו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" - קיום המצות. ותוכן מצות כתיבת ספר תורה הוא עבור לימוד התורה, וכמ"ש הרא"ש "אבל האידנא שכותבין ס"ת ומניחין אותו בבתי כנסיות כו' מ"ע לכתוב חמשה חומשי תורה ומשנה וגמרא כו' כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה ." וזהו שמצות הקהל שייך לציבור כולו - כי בענין המצוות )והיראה המביאה לידי קיום המצות( שווים כל בנ"י. אך מצות כתיבת ס"ת הוא על כל יחיד כי לכל יחיד ישנה דרגא אחרת בהשגת התורה . והנה, החידוש דמ"ת הוא שאז נתגלה ה' בבחי' ראי', וזהו שלא מספיק זכירת מ"ת - בחי' שמיעה - אלא צריך להיות ענין מיוחד דהקהל כדי "יראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה", ועד"ז צריך להיות כתיבת ס"ת בעצמו שאז ישנה הפעולה גם על הגוף הגשמי דהאדם – ע"ד שהי' במעמד הר סיני שעמדו באימה וביראה כו.'

18'' מאי הקהל?'' מבצע הקהל! בי"ג תִ שְ רֵ י תשמ"ח, בַ שִ יחָ ה מְ יֻחֶׁ דֶׁ ת שנשא ב-770 ,הכריז הָ רַ בִ י עַ ל "מִ בְ צָ ע הַ קָ הָ ל", עָ נִינּו ומטרתו, לְכַנֵס יְהּודִ ים שיתחזקו יַחַ ד ליראה אַ תְ הַ שֵ ם, ופירט אַ תְ כֹל הַ שְ לַבִ ים הכרוכים בַ מִ בְ צָ ע זֶׁה. לְשִ יחָ ה זֹו קדמו שִ יחֹות ומכתבים רַ בִ ים בַ נֹושֵ א הַ קָ הָ ל. אּולָם, בְ שִ יחַ ת י"ג תִ שְ רֵ י מיקד הָ רַ בִ י אַ תְ פְ רָ טִ י המצוה כְ פִ י שֶׁ הִ יא מוטלת עַ ל כֹל אֶׁ חָ ד וְ אֶׁ חָ ד בְ יָמֵ ינּו, והורה הֹורָ אֹות מעשיות לקיום מַ ּצֹות הַ קָ הָ ל בְ מִ סְ גֶׁרֶׁ ת הַ מִ בְ צָ ע הֶׁ חָ דָ ש – "מִ בְ צָ ע הַ קָ הָ ל": עַ ל יָדִ י הרישום לַמִ פְ עָ ל הַ קָ הָ ל, והתמנות אַ חְ רַ אי מְ יֻחָ ד לרכז אַ תְ כֹל הַ פְ עֻּלֹות וכינוסי הַ קָ הָ ל בְ מֶׁ שֶׁ ְך הַ שָ נָה, שֶׁ יָבִ יאּו לְקַ בָ לַת החלטות טֹובֹות והתחזקות ביראת הַ שֵ ם. בַ יָמִ ים שֶׁ ּלְאַ חַ ר מִ כֵן - יַמִ י חַ ג הסוכות וחול המועד סוכות - חיזק והרחיב הָ רַ בִ י עֹוד פְ רָ טִ ים בַ מִ בְ צָ ע, • ובשיחותיו דִ בֵ ר עַ ל גדרי המצוה בְ יָמֵ ינּו כְ פִ י שנלמדים מפרטי המצוה בַ ּזְ מַ ן שבית הַ מִ קְ דָ ש הָ יָה קַ יָם, תֹוְך שֶׁ הּוא משליך אַ תְ הַ ּלִמּוד מֵ הֶׁ ם לְמַ עֲשֶׁ ה בְ פֹעַ ל - ומוסיף עֹוד פְ רָ טִ ים ב"מִ בְ צָ ע הַ קָ הָ ל". בְ אַ חַ ת הַ שִ יחֹות חידד הָ רַ בִ י אַ תְ מַ שְ מָ עּות ההתעסקות בַ מִ בְ צָ ע הַ קָ הָ ל בְ כְָך שֶׁ עַ ל כֹל יְהּודִ י שמתעסק בַ מִ בְ צָ ע לִהְ יֹות "יְהּודִ י שֶׁ ל הַ קָ הָ ל", עַ ד כְ דֵ י כְָך שֶׁ כַאֲ שֶׁ ר יסתכלו עָ לָיו יראו שֶׁ כָל עָ נִינּו הּוא "הַ קָ הָ ל". ובשיחה אַ חֶׁ רֶׁ ת, ביאר הָ רַ בִ י שתפקידו שֶׁ ל כֹל אֶׁ חָ ד לִהְ יֹות הַ כֹהֵ ן התוקע בחצוצרות ומעורר אַ תְ כֻּלָם ליראה אַ תְ הַ שֵ ם. ומהם הדברים העיקרים במבצע הקהל?? 1 .כִ נּוסִ ים - הַ קֹהֶׁ לֶׁת יְהּודִ ים לְמָ קֹום אֶׁ חָ ד וְ הַ שְ פָעָ ה עֲלֵיהֶׁ ם בְ תֹורָ ּה ּומִ צְ וֹות. 2 .כַרְ טִ יסִ ים - יֵש לְהֵ רָ שֵ ם בְ כַרְ טִ יס מְ יֻחָ ד אֵ צֶׁ ל אַ חְ רַ אי הַ קָ הָ ל הַ כַרְ טִ יס הִ נֹו טָ פַח עַ ל טָ פַח וְ נִתֵ ן לִרְ שֹם אֶׁ ת שָ מּו וְ שָ ם אִ מֹו לְל ֹא פְ רָ טִ ים נֹוסָ פִ ים, ּובִ לְבַ ד שֶׁ תִ הְ יֶׁה אֶׁ פְ שָ רּות לַעֲמֹד אִ תֹו בְ קֶׁ שֶׁ ר. 3 .מְ רַ כְ זִ ים - מְ רַ כֵז הַ קָ הָ ל הּוא הַ מֶׁ רְ כָז אֶׁ ת כָל הַ נִרְ שָ מִ ים לַפְ עֻּלֹות בְ עִ נְיְנֵי הַ קָ הָ ל בְ מֶׁ שֶׁ ְך הַ שָ נָה, בְ מִ סְ גֶׁרֶׁ ת מִ בְ צַ ע הַ קָ הָ ל. דֹואֵ ג לִשְ מֹר עַ ל קָ שַ ר רָ צִ יף עַ ם הַ נִרְ שָ מִ ים לִבְ דִ יקַ ת הַ פְ עֻּלֹות הַ חֲ דָ שֹות ּומֵ עֹורֵ ר אֹותָ ם לְהֹוסִ יף בִ פְ עֻּלֹותֵ יהֶׁ ם.

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 19 4 .פִ רְ סּום - פִ רְ סּום הַ קָ הָ ל בָ עִ תֹונִים הּוא חֵ לֶׁק מֵ הַ מַ עֲרָ ְך שֶׁ ל מִ בְ צַ ע הַ קָ הָ ל. 5 .הַ חְ לָטֹות - הָ רַ בִ י הֹורֶׁ ה שֶׁ כָל אֶׁ חָ ד יְקַ בֵל עַ ל עַ צְ מֹו הַ חְ לָטָ ה טֹובָ ה אַ חַ ת לְרַ גֵל "יֹום הַ קָ הָ ל" - הַ חְ לָטָ ה אֹותָ ּה יְקַ יֵם בְ מֶׁ שֶׁ ְך כָל הַ שָ נָה, ּובְ זֶׁה יִתְ בַ טֵ א שֶׁ מַ ּצֹות הַ קָ הָ ל אָ כֵן פֹועֶׁ לֶׁת אֶׁ ת פְ עֻּלָתָ ּה "כָל הַ יַמִ ים". 6 .נָשִ י ּובָ נֹות יִשְ רָ אֵ ל - בִ שְ נַת הַ קָ הָ ל )בִ מְ יֻחָ ד(, עַ ל הַ נָשִ ים לַעֲשֹות הַ קָ הָ ל לַתִ ינֹוקֹות ּולְסַ פֵר לָהֶׁ ם אֹודֹות הַ תֹורָ ה וְ הַ מִ צְ וֹות )אַ ף אִ ם ל ֹא מְ בִ ינִים( שֶׁ ּזֶׁהּו מַ עְ יָן הַ קְ הֵ ל הַ גָדֹול ּו ְלַד ֵבר ֲא ֵלי ֶׁהם ַעל ֲח ִשיבּות ַהתֹוָרה ְוֶׁזהּו ַה ְיסֹוד ְל ַחַיי ַהתֹוָרה ַל ְיָל ִדים. 'שלשלת הקהל' תרצ"ב אדמו"ר הריי"צ אָ מ ר ְמ ס ֵּפר ִׂ שיחֹות ְב ִׂע ְנְיֵּני הָ ק ָהל )שנדפסו ב ֵּס ֶפר ה ִׂ שיחֹות אדמו"ר הריי"צ(. ָה ר ִׂבי ְו ָא ִׂביו התכתבו ָאז ְמ עט ְב ִׂע ְנְיֵּני הָ ק ָהל. בהתוועדות ִׂ ש ְמ חת בִׂית השואבה תרצ"ב ד ִׂ ֵּבר ָה ר ִׂבי ר בֹות ְב ִׂע ְנְיֵּני הָ ק ָהל, וביארם בארוכה] תשי"ג- תש''כ ב ְ ח ג ה ס ֻּכ וֹ ת שילב הָ ר ב ִׂ י ב ְ ש ִׂ יחוֹ ת ה ח ג מענייני ה ק ָ הָ ל התורניים. ב ְ ש ִׂ יחוֹ ת ֵּא ל ו, ְכמֹו ְב ִׂ שיחֹות ֶשל תש"כ - ִׂנ ְמ ָצ ִׂאים השורשים והיסודות ֲע ֵּלי ֶהם נבנו יוֹ תֵּ ר מְ אֻּ חָ ר ה"ליקוטים" הָ עוֹ סְ קִׂ ים בגדר מִׂ צְ ו ת ה ק ָ הָ ל. תשכ"ז ְ הָ ר ב ִׂ י עור הדגשה על ִׂע ְנָין ִׂל ְהיֹות תֹוך ְ ר על ִׂמ ְב צע תפילין והוסיף ֶש ָ צִׂריך ה הְק ֵּהל ְבֶנ ֶפ ש ָה ָאָדם. ְכמֹו ֵּכן עורר על ה ָנ חת תפילין בכותל המערבי ִׂביר ו ָש לִׂים שיוצר גם ִׂע ְנָין ֶשל הָ ק ָהל.

20'' מאי הקהל?'' תשמ"א תשמ"א ָהְי ָתה ָשָנה ֶש ָב ה הדגיש ָה ר ִׂבי ְפ ָע ִׂמים ר בֹות ֶאת נֹו ֵּשא ה" הָ ק ָהל". בשלשלת ה י חס ְב" ה יֹום יֹום" מובא על ָשָנה זֹו " ְמעֹוֵּרר ֶש ה ָשָנה ִׂהיא ְש נת הָ ק ָהל ֶאת ָה ָעם, ָהֲאָנ ִׂשים והנשים והטף". במעמד " ִׂבְר כת ה ח ָמה" ֶב ָח ֵּצר 770 , ְ אָ מ ר הָ ר ב ִׂ י ש ִׂ יחָ ה מְ יֻּחֶ דֶ ת המקשר ת ֶאת ִׂבְר כת ה ח ָמה ִׂעם ִׂמ ְצ ות " הָ ק ָהל" ְב ָכך שלמעמד הנדיר התאספו ֲאָנ ִׂשים, ָנ ִׂשים וטף ִׂל ְבָר ָכה שמהותה ותוכנה ה וא ִׂיְר את ה ֵּשם. ָי ְצ ָאה ָלאֹור החֹו ֶבֶרת י ְלק וט הָ ק ָהל המסדרת ֶאת ְמקֹורֹות ִׂמ ְצ ות ה ק ָ הָ ל ע"פ ש ִׂ יחוֹ ת ומכתבי הָ ר ב ִׂ י. תשמ"ח תשמ"ח ָהְי ָתה ה ָשָנה ֶש ָב ה תנופה מְ יֻּחֶ דֶ ת לָאוֹ ר ִׂק ְב ָלה ִׂמ ְצ ות הָ ק ָהל ְבָי ֵּמינ ו הכרזת ָה ר ִׂבי על ִׂמ ְב צע הָ ק ָהל. הידעת על הקהל! בכינוס השלוחים העולמי ִב ְשַנת ַה ָק ָהל תשמ"ח, ָע ַבר ָהַרב ַח ִיים בנימיני מברזיל בחלוקת הקונטרסים, והרבי הושיט לֹו קונטרס נֹוסָ ף באמרו: "עֲבּור החמש-עֲשָ רָ ה שָ נִים שֶׁ ּל ֹא הִ תְ רָ אִ ינּו". הָ רַ ב בנימיני הִ תְ פַּלֵא, שֶׁ הֲ רֵ י נָהַ ג לִנְסֹעַ לְרַ בִ י מִ דַ י שְ נָתַ יִם- שָ לֹוש. הָ רַ בִ י הֵ שִ יב לֹו בַמִ כְ תָ ב מִ ימִ י החנוכה, ּובֹו הִ סְ בִ יר אֶׁ ת כוונתו בְ כְָך שהרב בנימיני ל ֹא נָסַ ע לְרַ בִ י בִ שְ נֹות הַ הַ קְ הֵ ל הָ אַ חֲ רֹונֹות - וְ לָכֵן נֶׁחֱ שָ ב לֹו כְ אִ ּלּו ל ֹא נָסַ ע בְ כָל חָ מֵ ש עֲשָ רָ ה הַ שָ נִים הָ אַ חֲ רֹונֹות. 3ַ ב ִסיּום ַה ְי ִחידֹות הכללית ְב ֹחֶׁדש ִת ְשֵרי ֶׁשל ְשַנת ַה ָק ָהל תשמ"ח, ַכֲא ֶׁשר ָע ְברּו הָ אֹורְ חִ ים לִפְ נֵי הָ רַ בִ י בחלוקת הדולרים, אָ מַ ר הָ רַ בִ י לְכָל אֶׁ חָ ד מהעוברים תֹוְך כְ דֵ י נתינת הדולר: "טאָ ן אִ ין הַ קָ הָ ל" ]=לִפְ עֹל בהקהל[. 4 בִ שְ נַת הַ קָ הָ ל תשמ"ח, באורח נָדִ יר, אָ מַ ר הָ רַ בִ י שִ יחָ ה בְ כָל לַיְלָה מלילות חַ ג החנוכה, וְ כֵן בַ ּלֵילֹות חֹול הַ מֹועֵ ד פֶׁסַ ח. 5 בִ שְ נַת הַ קָ הָ ל תשמ"א, הֵ חֵ ל הָ רַ בִ י בַ אֲ מִ ירַ ת שִ יחָ ה בְ כָל לַיְלָה מלילות חֹול הַ מֹועֵ ד סֻ כֹות, שֶׁ בָ הֶׁ ם עורר עַ ל ריקודי שִ מְ חָ ה בָרְ חֹוב - מָ ה שֶׁ נִקְ בַע בחסידות חב"ד כמנהג שִ מְ חַ ת בֵ ית השואבה. 6 לְאַ חַ ר חֹדֶׁ ש תִ שְ רֵ י שֶׁ ל שְ נַת הַ קָ הָ ל תשל"ד, נִכְ נַס הָ רַ ב דֹב טייכמן ליחידות ֵאֶׁצל ָהַר ִבי, והרבי ָשֲאלּו: " ַמדּו ַע לֹא הבאתם ַגם ֶׁאת ַה ְיָל ִדים, ְמ' ְשטּוֶׁרע ְמט ָדאְך ווֶׁעגְ ן הַ קָ הָ ל ]=הֲ רֵ י מרעישים אֹודֹות הַ קָ הָ ל[, הָ אֲ נָשִ ים נָשִ ים וטף"?!.

קובץ לשנת הקהל ה'תשפ''ג 21 מוקדש לחיזוק התקשורת כ''ק אדמו''ר נשי''ד ושנזכה להקהל האמיתי בבית המקדש תכף ומיד ממש!