ידיעון בתי הכנסת צופים - כסלו תשפ"ג פרשת ויצא כניסת שבת 13:16 צאת שבת 15:17 בהמשך הידיעון: •שו"ת רב הישוב, הרב אודס: גניזה של אפר מספרי קודש •על הפרשה: מאמר מאת על הפרשה: מאמר מאת ד"ר דוד אבודרהם, בית-הכנסת המרכזי •מדור חדש בידיעון: כרטיס ביקור, והפעם מכירים מקרוב את מדור חדש בידיעון: כרטיס ביקור, והפעם מכירים מקרוב את בית-הכנסת המרכזי זמני תפילות בשבת מרכז "ואהבת" חב"ד לקהילה צופים עילית צופים מכלוף הרב בית כנסת תימני מרכזי תימני עליון יאנה ספרדי בית כנסת מרכזי 15:16 23:16 23:16 25:16 13:16 53:15 שיר השירים 15:16 55:15 שיר השירים 00:16 למנצח מנחה ערב 23:16 שבת 45:7 קורבנות 10:7 "הודו" 10:7 "הודו" 30:7 קורבנות שחרית א' 00:7 שחרית ב' 20:8 30:8 15:8 00:9 45:14 30:15 00:16 40:15 03:16 03:16 05:16 מנחה 03:16 למנצח ערבית מוצאי בצאת השבת שבת 30:8 שיעור חסידות 50:15 פסוקים בגן חסיה לאחר מנחה סעודה שלישית 00:10 תפילת ילדים 33:15 לימוד מסכת מגילה לאחר שחרית תפילת ילדים והורים לאחר מנחה סעודה שלישית 10:16 סעודה שלישית 30:15 לימוד רש"י 45:16 תהילים 00:15 לימוד רש"י עם הרב סדומי 45:16 תהילים סעודה שלישית ושיעור לאחר מנחה אצל משפ' ביטון שיעורי תורה/ הערות זמני תפילות בחול מרכז "ואהבת" בית כנסת מרכזי בית כנסת ספרדי הרב מכלוף יאנה חב"ד 40:5 ימים ב', ה': 35:5 עם שירת תימן 00:6 שחרית א' ימים ב', ה’: 50:5 00:7 45:7 שחרית ב' ימים ב’, ה’: 50:6 מנחה 25:16 20:16 ערבית 50:16 צמוד למנחה ערבית קבועה 30:20 30:20 שיעורים קבועים שיעורי הרב אודס - בספריית בית הרב מכלוף יאנה מרכז "ואהבת" חב"ד הכנסת המרכזי תניא: יום ב' 30:20( נשים וגברים( חברותות עם אברכים: ימי א'-ד' 30:20-30:19 שיעור לנשים: יום ד' 30:20 הרב דוד כפיר: יום ה' 30:19 דף יומי: ימי א'-ה', 15:19 תנ"ך: יום ג', 45:20 אמונה: יום ד', 00:21 פרשת השבוע: יום ה', 00:21 ,בזום )נשים וגברים(

על הפרשה - מאת ד"ר דוד אבודרהם, בית-הכנסת המרכזי הדרך להגשמת חלום חלום יעקב חלומו הראשון של יהודי בתורה, הנו זה של יעקב אבינו: ּ ּ ָם מֻצָב אַרְצָה, ו ְר ֹאשׁוֹ, מַגּ ּ ִיעַ הַשָׁמָיְמָה, ו ְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹ ּ קים, עֹלִים ו ְי ֹרְדִים בוֹ." "ו ַיַּחֲלֹם, ו ְהִנֵּה סֻל מה צריך להיות יחסינו לחלומות הקידום לעתיד, שלנו ושל ילדינו? ומה ניתן ללמוד מחלומו של יעקב? חלום, ריאליה והמתח ביניהם לעתים, כשאחד מאיתנו חולם בקול ומעלה רצון ליצירת מציאות אחרת שאולי נראית מעט מופרזת ולא ריאלית בעיני אחרים, תמיד יימצא מישהו בסביבה ש"ינחית אותנו" ויחזיר אותנו למציאות: "תפסיק לחלום, תהיה ריאלי, זה לא יקרה" וכדו'. לעתים זה קורה גם לנו מול ילדינו, כשהם מביעים חלומות שנראים לנו מופרזים, יש כאלה מאיתנו שמייד "מקרקעים" אותם: "נו... ומה עם חיים במציאות?". איפה עובר האיזון בין ההכרח להיות ריאליים ולא להמריא אל על במנותק מהמציאות ובין הצורך לשאוף קדימה לצמיחה ואף לאתגר עצמנו לקראת מה שנראה לעיתים כבלתי אפשרי? התנאים להגשמת חלום נראה שנוכל ללמוד כאן מיעקב אבינו שני עקרונות שיאזנו אותנו מעט. ראשית, כל חלום חייב שסולמו יהיה מוצב ארצה, יונק מהקיים, מחובר למציאות ורק אז ראשו יוכל להיות בשמים. שנית, כדי שחלומות רציניים יוכלו לא רק להתגשם אלא להצליח ולהיות יציבים ויעילים לאורך זמן, יש הכרח לקשר אותם ברצון שמיים. הכנה מקצועית ומנטלית ומעט בהרחבה: אין ספק שזה הכרחי לחלום רחוק ולבנות קו אופק נרחב ביותר לחיים. אסור לקפוא על השמרים, ועוד יותר: אסור לפחוד מהעתיד וממגבלות רבות המוטלות עלינו מן החוץ ומבפנים. עלינו להעצים את עצמינו, ובוודאי את ילדינו, להאמין ביכולותינו ולחזקם כך שנוכל לנוע קדימה לבניית עתיד טוב יותר ואף לפרוץ מחסומים ומגבלות. ואולם, כדאי שנבין שעלינו לבנות את הקרקע, את הבסיס ואת התשתיות כדי לאפשר את פיתוח היכולות האלה. מדובר גם בלמידה והכשרה מקצועית, אך לא פחות מכך בהכשרה רוחנית ומנטלית. אדם, אף שיהיה מקצועי ביותר, ללא הכשרה מנטלית ורוחנית, אולי יצליח להשיג הישגים חומריים כמעמד, כסף וכדו' אך ספק אם יצליח להיות מאושר עם חיים משמעותיים, תוך יצירת סביבה מקפת של משפחה, ומעגל חברתי ולאומי בריא. לכן לצורך הגעה ל"ראשו בשמים", יש הכרח לייצב רגלים המושרשות בארץ וגם בדרך-ארץ. שליחות אלוקית בנוסף, מקובלנו מחז"ל ש"הכל צפוי והרשות נתונה"; כדי ליצור מציאות מוצלחת ומבורכת לכל, יש לחבר בין הרצון האנושי ובין הרצון האלוקי. כשאנחנו מרגישים שאנחנו הופכים להיות כאן "מלאכי אלוקים" גם במובן הפשוט של מלאך כשליח, שעלינו למלא כאן שליחות המתחברת לרצון האלוקי המופיע בתורה ומובהר עוד בדברי חז"ל וגם במובן של שאיפה להתנקות ולהתעלות ברמה מוסרית כמלאכים. אם כך יהיה, סביר שנראה מלאכי אלוקים יורדים בסולם זה אלינו ומסייעים לנו למלא שליחותנו זו. השילוב המנצח! שבת שלום מה נשמע בקהילה? תנחומים לאפרת מאיר על פטירתו של אביה, ינון כהן ז"ל רוצים לכתוב משהו או לאחל למישהו משהו? צרו קשר עם גבאי בית הכנסת או עם רב הישוב וזה יופיע בידיעון! Wave Little יפרג רויאו בוציע | 0422-744-054| com.gmial@Littlewave86| צופים כרטיס ביקור - בית הכנסת המרכזי בית הכנסת המרכזי הוקם עוד בימי הקראוונים בהקמת הישוב. הקראוון הראשון הורחב על ידי חיבור קראוונים נוספים. היום ברוך השם בית כנסת גדול במרכז השכונה דתית. בית הכנסת המרכזי בצופים מונה כיום כ- 90 משפחות. נוסח התפילה: בזמנו הוחלט על נוסח משולב שנשמר עד היום. נוסח התפילה נע בין ספרד לאשכנז )תלוי בחזן(. מתקיימים מניינים בשבתות ובחגים וכל יום. 7/24 5 גבאים מתפעלים את בית הכנסת ונבחרים בבחירות כל שנתיים. מבנה בית הכנסת גדול מאוד ומחולק לשני מפלסים: עזרת גברים במפלס הראשי ועזרת נשים במפלס העליון. לאחרונה התקבלה החלטה בישיבת מתפללים להקצות עזרת נשים נוספת במפלס הראשי )מתוך העזרת גברים(. בית הכנסת מארח אורחים רבים ומתפללים מבתי הכנסת

שו"ת הרב - הרב משה אודס, רב הישוב גניזה של אפר מספרי קודש שאלה: בשריפה שפרצה בביתי, נשרפו סידורים ולא נותר מהם אלא אפר. האם צריך להניח את האפר במיכל הגניזה? תשובה: גניזת ספר תורה הפוסקים דנו על קבורת אפר שנותר מספרי תורה שנשרפו רח"ל. מקור הדיון בתלמוד )מגילה כו, ב'( בחובת הגניזה של ספר תורה שבלה, בכלי חרס, והטמנתו בבית העלמין לצד תלמיד-חכם. כאסמכתא לחובת הגניזה של גליונות הספר בכלי חרס, מביא התלמוד את הפסוק )ירמיהו לב, י"ד(: "ונתתָם בכלי חרשֹ למען יעמדו ימים רבים". ואע"פ שאין כל כוונה לעשות שימוש בספר שבלה, עלינו לעשות כמיטב יכולתנו כדי למנוע מהאותיות שנשארו מלהמשיך להימחק )ר"ן שם(. הפוסקים הביאו דין זה גם ביחס לספרי נביאים וכתובים שנכתבו במגילות )מש"ב קנד ס"ק כב(, וגם ביחס לתפילין ולמזוזות שבלו )פס"ת שם אות יג(. כשמדובר באפר שנותר מספר תורה שנשרף, אין עוד מה לשמר ממחיקה ומבלאי, ואם כן, אין כל צורך להטמין את האפר בכלי חרס, לכאורה. אפר שריפת התורה אלא שבמשנה )שבת ט, ו'( מובא איסור להוציא בשבת "מקק ספרים" מרשות לרשות, מפאת חובת הגניזה של ה"מקק", המקנה לו חשיבות. הפרשנים ביארו את הביטוי "מקק ספרים" כ"רקב הנופל מספרים" )ר' עובדיה ברטנורא שם( או כשמה של התולעת ש"אוכלת ספרים ומרקבן" )רש"י שבת צ, א'(. גם כאן לא נותרו אותיות בתורה ואעפ"כ חייבו חז"ל את הרקב בקבורה. מכאן למדו הגר"א ולדנברג )צי"א ח"ח סי' ל( והגר"ע יוסף )יבי"א ח"ד יו"ד סי' כד( כי גם את אפר השריפה של ספרי התורה יש לגנוז. ניתן לדייק זאת גם מלשון התלמוד "ספר תורה שבלה" – משמע אף אם בלה לחלוטין שלא נותר הכתב על גבי יריעות הספר. שני הפוסקים הללו נתלו בפסיקתו של רבי חיים הלברשטאם )מייסד חסידות צאנז, מגדולי הפוסקים לפני כמאתיים שנה(, שהורה לנהוג באפר כדין ספר תורה שבלה ולהטמינו בכלי חרס, כדי לעורר את הציבור לתשובה על האסון שאירע בשריפת התורה )שו"ת דברי חיים, ליקוטים סי' א'(. גניזת אפר הסידור כעת עלינו לברר מה הדין באפר שנותר מסידור תפילה שנשרף. מצד אחד, קדושת הסידור אינה מגיעה לקדושת ספר תורה; ומצד שני, יש אלפי 'שמות' )שבעת השמות הקדושים שאינם נמחקים( בתפילות ובברכות שבסידור, ויש לגונזם. נראה היה לומר, כשם שהפוסקים לא חִלקו בין ספר תורה שבלה לבין אפר השריפה שלו, בחובת ההטמנה בכלי חרס ובקבורה אצל תלמיד חכם; כך לכאורה צריך להיות הדין ביחס לאפר שריפת הסידורים, שיש להניחם בגניזה, כשם שצריך לנהוג ביחס לסידור שבלה. אין צורך בגניזה אלא שבשיחה עם מחבר הספר 'גנזי הקודש' )על הלכות גניזה(, הרב פיינהנדלר שליט"א, התווחר לי כי מעצם סתימת הפוסקים עולה שאין צורך בגניזה כלל! ובאר לי טעמו של דבר, שאף באפר של ספר התורה לא היתה חובה גמורה מצד עיקר הדין וכל העניין לא נועד אלא לעורר את הציבור לתשובה על המאורע הנורא של שריפת ספרי התורה, שבוודאי משקף את הצורך בתיקון יחס הקהילה לתורה, ועל כן תקנו לערוך טכס התעוררות ואף לוויה ציבורית להטמנת כלי החרס עם אפר השריפה. משא"כ ביחס לשאר כתבי הקודש שנשרפו, שאין חומרתם דומה לספר תורה, ולכן העמידו על עיקר הדין, שלא להצריך גניזה, משום שאין באפר כל ממשות מהסידור. בפרט בנדון שאלתנו, שהסידורים שייכים לאדם פרטי, בוודאי שאין כל צורך בגניזת האפר. לסיכום אין כל צורך לגנוז את האפר שנותר מהסידורים שנשרפו. למרות זאת, ראוי מצד הרגש הישר לשים את האפר בשקית לפני הנחתו בפח האשפה. כנלענ"ד. ניתן לשלוח שאלות לרב בדוא"ל com.gmail@Mosheodess שבת שלום Wave Little יפרג רויאו בוציע | 0422-744-054| com.gmial@Littlewave86|