גדר החיבור מירל סמעאן ספר פרויקט גמר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הטכניון 2022

מתחם איילון רמלה כמקרה בוחן ביבלוגרפיה סיכום התערבות 62 60 34 18 14 04 01

תוכן עניינים אסטרטגיית רקע תיאורטי סוגיית המחקר התכנון מתחם איילון רמלה כמקרה בוחן 62 60 34 18 14 04 01

00

1W 1 מתוך הספר "מעשיהו, מעשה ומעשיות 2011-1952 ," ציטוטו של נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, בטקס פתיחת בית סוהר "צלמון",1996. "... טיבה של החברה נמדד בטיב בתי הסוהר שלה. אופייה של חברה נאורה נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה. שכן זאת יש לדעת: האסיר 1 פשע ועל כך נענש כדין... חירותו נשללה ממנו, אך צלם האדם לא נלקח ממנו". 1

מבוא | סוגיית המחקר רצידיביזם ,מתוך אתר: Project Innocence California. 2

מבוא סוגיית המחקר חומה ומגדל סובבים את בית הסוהר , אשר מנתקים מה שמתרחש בפנים ממה שקיים מחוץ לו, בתוך בית הסוהר מתרחש העיצוב בהווה בכדי להוביל להשתלבות חזרה לעולם החיצוני איפה שנותק. תהליך השתלבות חזרה זה לא תמיד מתרחש בצורה חלקה, מרבית האסירים המשוחררים אינם מקבלים ליווי ותמיכה מהמסגרת המוסדית, לכן הם ונאלצים להתמודד עם דפוסים שונים של תיוג, דחייה ואי קבלתם מצד החברה. כדי להבין יותר את המצב של סירוב ודחייה , ניתן לנסח אותה בשאלה: מי מוכן להעסיק גנב או מתעלל לשעבר? התשובה לשאלה הזאת היא תהייה הומוגנית ושלילית לכולנו, אנחנו כבני אדם נעדיף להיות באזור הבטוח ולהיות עם הזרם של הנורמה, בחירת אנשים ש"דומים לנו" שנמצאים באותה "רמה" כמונו. סירוב קבלתם בחברה היא אחת הסיבות העיקריות והחשובות ביותר שגורמת לחצי מהאסירים המשוחררים לחזור לבית כלא בחמש שנים הראשונים מאז שחרורם מהמעצר )בן צבי וולק )2011 ))היות וקשה להתנהל כאזרח רגיל ולעמוד בכל התנאים של עצמאות כלכלית: לסמוך על עצמו ולנהל חיי עבודה שגרתיים מאחר שכל תכונות אלה נגזלו ממנו בתקופת המאסר, בחלל השחור – בית כלא. זה נכון שהבעיה זו "חזרה לכלא" יכולה לנבוע מסיבות לא מרחביות שלא קשורות למרחב ולחלל ובזה כארכיטקטית אני לא מטפלת. אומנם יש פה גם אלמנטים מרחבים שמחזקים את הניתוק של האסיר מהסביבה הנורמלית וזה כנראה גם כן תורם לקושי שלהם להשתלב בחזרה בסביבה המקורית. הפרויקט מתעסק בסוגיית "שלב ביניים" שלב שמהווה טווח בין הכליאה לבין שלב השחרור- חזרה לעיר ולחברה. כל הנתונים וההתייחסות שאני מציגה היא לאסירים פליליים. והשאלה שהפרויקט מעלה היא: כיצד ניתן לטשטש את הגבולות הפיזיים והמרחביים בין בתי הסוהר למרקם העירוני? 3

רקע תיאורטי 4

5

רקע תיאורטי בתי כלא בן צבי וולק )2011 )הגדירו הכליאה כצורת ענישה מרכזית ששוללת את חירותם של אנשים שחרגו מהנורמה החברתית המקובלת. ההתייחסות לכליאה בפרויקט היא כליאת אסירים פליליים בבתי כלא פלילים בישראל. מטרותיה של הכליאה מגוונות: הענשה, הרתעת העבריין מלבצע עבירה חוזרת המזיקה לפרט ולחברה בכלל, הגנה על החברה, או ניסיון לשקם את העבריין בכדי שיצליח לחזור ולהשתלב בחברה 1984,smith . ( )ברוב מדינות העולם מתבצעת ענישה באמצעות כליאה במתקנים ייעודיים – בתי סוהר. לפי מישל פוקו )2015 ,)שורשיו של בית הסוהר המודרני במאה ה-18 , עם הגדרתו כמקום לענישה לפני חוקים פורמליים, המעבר היה לענישה באמצעות כליאה. כליאה מגבילה את חופש התנועה של חשודים או של מורשעים בדין. לטענת פוקו, בית הסוהר המודרני היה אמור להיות מערכת מקיפה שאמורה לקבל אחריות על הפרט ועל סדר היום יומי שלו, כמו הכשרתו לעבודה. יתר על כך, בית הכלא היה מהווה מרחב "שאין לו חוץ ואין בו פריצה".3( פוקו, 2015 .עמ' 290-289.) בתי סוהר כפי שהם פועלים היום הם מערכת מקיפה האחראית על גופו, הכשרתו והתנהגותו של הפושע. אמורים להבטיח עונש מגוון עם מטרות על של שמירה על שלום החברה , בבתי סוהר נקבעו כללים, עקרונות וסדר יום לפעילות הפרט והקבוצה המתבצעים בתוך בית סוהר, וכל שינוי בסדר היום מצריך אישור לפי אילנה שכטר )1986 ,)בית סוהר כמוסד כוללני וגם טוטלי סגור שלא מאפשר לאסירים לשמור על קשר עם העולם החיצוני ומשפיע על הקשרים החברתיים, דבר זה משתקף בתכונות הפיזיות של המבנה: דלתות סגורות, תאים נפרדים, ניתוק האסירים מהעולם החיצון, חיים תחת סדר יום קבוע ואחיד. אי לכך מתקיימת שליטה מוחלטת על חיי יום יום של האסיר. בית הכלא מכיל פונקציות מגוונות כמו מגורים, חדרי הנהלה, חדר אוכל, חינוך, חדרי תעסוקה, סדנאות וחדרי ביקור. 6

הרעיון שענישה צריכה לשמש כגורם מרתיע יכול להוביל למסקנה שיש להפוך את המאסר למקום לא נוח ככל האפשר ) ,Groning & 273Fridhov-272 p, 2018 ) .למרות העובדה שבתי כלא מיועדים להעניש אסירים לא בהכרח לזה שהארכיטקטורה המרכיבה אותם צריכה גם היא להעניש. אדריכלות תורמת לתהליך שבו אנחנו מצליחים להחזיר ולשלב את העבריינים בחזרה לחברה ,זה יכול לבוא לידי ביטוי בהפרדה בין האסירים והסביבה החיצונית, אך מה תהיה "מידת" הניתוק? האם הניתוק הוא רק פיזי? קולי? ויזואלי ...אני מאמינה בתור מתכננים יש לנו את הכוח וההשפעה ביצירת השינוי דרך האדריכלות, שהיא צריכה ליצור סביבה אנושית המסייעת לאנשים לחזור לחיים נורמטיביים מקובלים על החברה תוך שמירה על שלומם של האסירים האחרים ,צוות בית הכלא והקהילה סביבם. ,Grøning., & Fridhov 273-272’p). 2018.))( את הדיון בפרדוקס הכליאה בישראל ותפקידו אני אבחון אותו דרך מספר נקודות מבט וקני מידה שונים. הדגש יהיה על השלב שהגדרתי אותו כשלב "שחור" – מרחבי כליאה, ומה שלא שחור, או "לבן" מהווה את העיר את חיי היום יום שלנו את המצב " הנורמטיבי" את העירוניות שאנחנו חיים וכדי לדעת איך וכיצד הטשטוש יבוא לידי ביטוי יצאתי למסע למידה של המרחב השחור, כי הרי את השלב "הלבן" אנחנו חיים אותו ביום יום שלנו. 7

8

9

רקע תיאורטי 2020. Times-Sun/Covarrubias Santiago, Chicago in Jail County Cook 10

חומות הכלא דבר נוסף, זה הטיפולוגיה של חומות הכלא מבחינה מורפולוגית, חומות של בתי כלא מתאפיינות ברציפות, חסימת מבט, נוכחותם כאלמנטים גבוהים, פרופורציות קיצוניות מבחינת רוחב וגובה, שימוש בחומרים גסים כמו בטון, ברזל וכדומה. החומה היא התחנה הראשונה שאתה נתקל בה, ככל שהיא הייתה יותר "מכוערת" או "מפחידה" היא דווקא משרתת את אחת המטרות של בתי הכלא: הרתעה. חומות הכלא בארץ מאופיינות כאלמנים דומיננטיים ומסיבית הם "החזית" של הכלא. טיפולוגיה מרחבית | קנ"מ עירוני וגם אם מתחם הכלאה היה בתוך גבולות העיר, עדיין יש שטח פנוי משמעותי מולו שמפריד בין בית הכלא לסביבה הבנויה, שגורם לעוד שכבת ניתוק. הבור שנוצר בין המרחב הבנוי ומתחם הכליאה הוא תוצאה של חוקי המדינה - סיבות ביטחוניות, סירוב בעלי קרקע לבנות ליד מתחמי כליאה אולי יכול לגרום להוזלת ערך הקרקעות שלהם או שיקול ובחירה של שירותי בתי סוהר כראייה עתידית להרחיב את ממשק המתחמים האלה. טיפולוגיה מרחבית | קנ"מ ארצי מיקומם של בתי הכלא בארץ נמצאים רחוק ככל הניתן ממרכז העיר וממגע אנושי למעט בתי המעצר, שבדרך כלל ממוקמים קרוב למרכז העיר כמו בית מעצר תל אביב או בית מעצר שממוקם בירושלים. בית הסוהר הם מרחבים טריטוריאליים מוגנים ומפרדים באמצעים פיזיים שיש להם חוקים נפרדים בהגנת החוק ובתוך המדינה עצמה כלומר מהווה סוג של מדינה בתוך מדינה. המטרה שלהם לייצר סדר חברתי, נוסף לכך בתוך המרחבים האלה הפרט נטול תנאים כאזרח והתוצאה מערכת יחסים לא שביונית בין השולט והנשלט. 11

רקע תיאורטי | קשר בין כלא למרכז העיר 12

13

אסטרטגיית התכנון 14

15

עקרונות אסטרטגיית התכנון בגלל המופע הארכיטקטוני הגס והדומיננטי של חומות בתי הכלא, בחרתי להתמקד ולהתערב בחומות האלה כדי להגיע למטרת טשטוש בין מרחב הכליאה לבין העיר, את זה יעשה דרך פיתוח חמש עקרונות תכנון שדרך היישום שלהם ניתן לעדן את קוו הגבול בין העיר לכלא. א. עקרון ראשון: הנו מבנה של החומה יודע לארח פעילות שהיא חוץ כליאתי– חיים מחוץ של בית הכלא, ולא בהכרח פעולה שקשורה או תומכת בפונקציות שמתרחשות במתחם הכליאה כגון: אירוח פונקציות מסחר, פנאי, חינוך וכדומה. אסטרטגיית התכנון מחסום חומר גאומטריה 16

ב. עקרון שני והוא אחד האמצעים הפיזיים שדרכם ניתן לאפשר מבטים בין הכלא והעיר דרך יצירת שכבתיות מפלסית. מבנה החומה יהיה בעל מפלסיות מגוונות כדי שיאפשר רמות שונות של מבטים וחוויה ויזואלית. ג. עקרון נוסף הנו שימוש בצורות גאומטריות המאפשרות להציץ ולהסתכל דרכם, כגון גאומטריה מחוררת וקירות עם פתחים. ד. שימוש בחומרים עם שקיפות שונה כדי לייצר משחק ויזואלי, תחושתי וחוויתי בין שני העולמות. חזית שפונה לכלא תהווה חזית בעלת ביטוי חומרי דומיננטי חומרים עבים וגסים כגון בטון וברזל, לעומת הזווית שפונה לכיוון העיר שתהיה חזית בעלת ביטוי חומרי קליל, עובי חומרים דק ושימוש בחומרים עם שקיפות גבוהה כגון זכוכית, אלומיניום, רשתות פלדה וכדומה. ה. עקרון אחרון: החומה עדיין תטפס כגבול, אלמנט מפריד, ומפצל המשיכי. חשוב לציין שאנחנו מדברים על אינטראקציה עם אוכלוסייה מיוחדת – אוכלוסיית האסירים. וגם אם מבנה החומה מעודד אינטראקציה ויזואלית קולית ורגשית עדיין חייב להיות הגבלה פיזית לאינטראקציה בין שני העולמות האלה. מפלסיות פרוגרמה 17

בתי כלא בארץ רמלה כמקרה בוחן כדי ליישם את אסטרטגיות התכנון האלו, מפיתי את מיקום בתי הכלא/ מתחמי הכליאה בארץ כדי לבחור את מקרה הבוחן. בארץ קיימים כ33 מרחבי כליאה הפרוצים על המפה מצפון עד דרום, רובם נמצאים תחת חסות של שירותי בתי הסוהר- ארגון הכליאה הלאומי של המדינה. דרך העיון בתצלומי האוויר של בתי הכלא בארץ, גליתי שיש מתחם כליאה ייחודי בסוגו מבחינת מופע עירוני, המתחם היינו מתחם שאינו מנותק מהעיר ולא נמצא מחוץ לה. אלה הוא נמצא בתוך הכיוס העירוני, מסביבו ממוקמת סביבה בנויה המכילה פונקציות מגוונות והוא מהווה חלק מהמופע העירוני. מתחם הכליאה הזה היינו מתחם איילון או מתחם רמלה שממוקם על הגבול בין העיר רמלה ללוד. רמלה נוסדה בשנת 717 על ידי סלמאן בן עבד אלמלק האמוי. הייתה תחנת גישור בין יפו וירושלים שהיו בתקופה זו שתי ערים מרכזיות, מבחינה אדריכלית העיר הייתה בנויה בצורה טובה מה שבולט בעיר היה מפעל מים ובריכות אגירה מאז קיומה עבר על רמלה כמה שלטונות בנוסף לרעידות אדמה חוזרות דבר שהשפיע על המבנים ברמלה מבחינת בנייה ותחזוקה, מאז מלחמת העצמאות העיר הלכה והתפתחה וקלטה עולים חדשים בגל העליה הגדול בנוסף למוסלמיים ונוצריים העיר הפכה לעיר עם תרביות מגוונות. היום אם נסתכל על רמלה נראה שברמלה העתיקה מתגוררים הרוב הערבי , והיהודים מתגוררים במערב לרמלה בשכונים ובמבנים בסגנון מגדלים נמוכים. 18

19

רמלה כמקרה בוחן | צייר זמן 20

21

רמלה כמקרה בוחן | ניתוח אורבני 22

23

רמלה כמקרה בוחן | ניתוח עירוני 24

25

המתחם שממוקם בצפון מזרח העיר משתרע על רצועה של כ 200 דונם והוא מורכב מ-5 מרחבי כליאה, 4 בתי כלא ובית מעצר אחד שכולם נוסדו אחרי קום המדינה, המתחם מורכב מ4 כניסות, 2 כניסות ראשיות שנמצאות על החזית הדרומית של המתחם ו2 כניסות משניות שנמצאות על "החזית האחורית" של המתחם – החזית הצפונית. למתחם יכולת אכלוס עד 3700 אסירים שהמספר הזה מהווה בערך כ- %20 מכלל האסירים בארץ. ניתן לזהות שני סוגי חזיתות דומיננטיות במתחם: 1.חזית צפונית : היא חזית שפונה לשכונות מגורים, אזור חם, פעיל ומלא חיים, ונוכחות של קנה מידה אנושי. 2.חזית דרומית: שפונה לאזור התעשייה של העיר, אזור גס, מלוכלך, חזיתות לא מתופחות ושימוש בחומרים תעשייתיים. מה שמפתיע בזיהוי שתי החזיתות שלגמרי שונות אחת מהשנייה הם מבחינה חומרית או צורנית או קנה מידה הוא התגובה הזהה של מתחם הכליאה לשתי החזיתות האלה, המתחם מתנהג באותה צורה כלפי שתי החזיתות למרות שהם חזיתות לגמרי שונות אחת מהשנייה. הדימוי לא רק מתרחש בחזיתות הכלא אלה בתוך מתחם הכליאה, הפונקציות שממוקמות בחזית הצפונית חלק גדול מהם ממוקם בחזית הדרומית גם, כמו חדי סדנאות, כיתות, חדרי סוהרים... מתחם איילון 26

27

מתחם איילון | חזיתות מצב קיים 28

29

מתחם איילון | חתכים מצב קיים 30

31

מתחם איילון |מיפוי חסמים פיזיים 32

33

34

35

התערבות התערבות התמקמות בשטח אחרי זיהוי החסמים ובדיקת החזיתות ועוצמת נוכחות מתחם הכליאה במרחב, בחרתי להתמקד בחזית הדרומית של האתר. החזית הפונה לאזור התעשייה והרחוב הראשי שמחבר בין העירים לוד ורמלה. קוו הבניינים הראשון שנמצא אחרי החומה הווה את גבול ההתערבות הפנימי, הבניינים האלה מכילים פונקציות משניות כגון חדרי שירות וחדרים תכנים שאין להם משמעות מרחבית או ארכיטקטונית וכתוצאה מכך, הוו פוטנציאל להתערבות. את קוו ההתערבות השני היה רחוב תל חיי המקביל, ומשם נוצר שטח ההתערבות שמהווה בערך כ 30 דונם. 36

37

התמקמות בשטח התמקמות - התבססות על קו בניינים קיימים ראשון וחיבורם. 38

התמקמות - שטח ההתערבות המתבוסס על קו הבניינים הקיים. 39

התערבות | יישום אסטרטגיית ההתערבות 40

התערבות | יישום אסטרטגיית ההתערבות 41

42

43

כיצד ניגשים לתכנון? איך אסטרטגיות ההתערבות באות לביטוי באתר? א. מבחינה פרוגרמטית: השטח מתחלק ל3 פרוגרמות ראשיות: פנאי, הסעדה וחינוך. בחלק הסמלי של שטח ההתערבות ממוקמת פונקציות הפנאי בגלל קרבתה לשכונות המגורים, ונוכחותה ליד הכניסה הראשית של המתחם. האזור מכיל חדרי המתנה למבקרי האסירים, אזורי ישיבה, שטחי משחקיה, צמחייה וכדומה. חללים אלו מאופיינים כחללים יחסית קטנים והמסלול עצמו מכיל עקמומיות בתדירות גבוהה. החלק האמצעי של שטח ההתערבות מכיל את אזור ההסעדה שכולל דוכנים, חדרי אוכל וקיוסקים. הוא עתיד לשרת את אסירי הכלא יחד עם עובדים מאזור התעשייה הצמוד. האזור השלישי הנו בעל פונקציות של חינוך הכולל: כיתות לסדנאות, ספריה ציבורית, חדרי למידה... הפרוגרמה של חינוך נבחרה כתוצאה מקרבת האזור לבית ספר. את החללים של אזור ההסעדה והחינוך התאפיינו כחללים יותר גדולים מאזור הפנאי, צורניות החללים יותר ריבועית ועם פחות אינטנסיביות בעקמומיות המסלול המאפשר שעות למידה ואכילה נוחות. יישום אסטרטגיית ההתערבות 44

8. ג. אסטרטגיית תכנון נוספת הנה שימוש בחומרים עם שקיפות מדורגת המאפשרת מבטים פנימיים מהכלא לעיר ומהעיר לכלא. הצורות האלה באו לידי ביטוי דרך גאומטריה של קירות מחוררות, קצב עמודים משתנה ופתחים אנכיים כדי לטשטש את הגבולות בין חוץ ופנים. ד. שימוש בחומרים בעלי עובי ונוכחות מרחבית גבוהה בחזיתות שפונות לכלא ושימוש בחומרים דקים ומאווררים בחזיתות שפונות לעיר. ה. החומה היא אלמנט המשיכי מפריד ומפצל בין מתחם הכליא ובין העיר. וכל ההתערבות שבוצעה היא התערבות שמעדנת את הנוכחות המרחבית הגסה והחד משמעית של חומת כלא ולא פוסלת את התפקיד החשוב של החומות. 45

תכניות 46